The Education's role in the Cybernetic Revolution
תפקיד החינוך להוביל את המהפכה הקיברנטית ולהפכה למהפכה קיברנטית רוחנית- SCR Spiritual Cybernetic Revolution
הקיברנטיקה עוסקת בעיקרה בחקר תהליכי התקשורת, מערכות הבקרה ועקרונות המשוב בין בני אדם, ארגונים ומכונות. חקר זה יצר מהפכה בתפישת האדם את עולמו. המילה קיברנטיקה נגזרה מהמילה היוונית κυβερνήτης שפירושה "קברניט". היא מנסה לתת לאדם כלים לנווט ב"ים הסוער" של אינפורמציה הנוצרת בתהליכי התקשורת.
הקיברנטיקה מגדירה חוקים הן למערכות מאותו תחום והן למערכות מתחומים שונים, וזאת על-מנת שיוכלו לתקשר ביניהן. חוקים אלו מייצרים מציאות חדשה בה נוצרות מערכות יחסים חדשות בין האדם למכונה ובין שניהם לארגון. בתרגום למציאות, המהפכה הקיברנטית יוצרת מצב בו מכונה עולה שליש ממחירו של אדם עובד וכך חוסך הארגון עלויות. הקיברנטיקה מתעדת ומנסחת את המעבר ממודל הסברי אחד של המציאות למשנהו. כלומר, מן "האנרגיה" ו"הכוח", שהיו הציר המרכזי במכאניקה של ניוטון, אל האינפורמציה, שהיא חומר הגלם של המדע החדש. נוצר מימד חדש "אינפורמטיבי" שעליו מתבססת המהפכה הקיברנטית. מימד אינפורמטיבי זה מהווה את הבסיס ללמידת נחי"ל (Swarm learning):
המילה נחי"ל היא ראשי תיבות של ארבעה שלבי למידה:
נוכחות (השתתפות) Participating
חיפוש Searching
יצירתיות (שִׁיוּם) Naming
למידה מותאמת Adaptive Learning
שלב ראשון: נוכחות (השתתפות): הלומד לוקח אחריות על השימוש בבֹּש"ם שלו ושיפורו.
בשלב הראשון במודל נחי"ל, הלומד לוקח אחריות על תהליך הלמידה. הוא בוחר את רכיב הבש"ם שהוא רוצה לשפר, לשמר ולטייב. הנוכחות באזורי התרחשות קיברנטית יכולה להיות פיזית או וירטואלית. הלומד נוכח בבש"ם שלו, בתוך זירת התרחשות בזמן אמת. על הלומד להבין גם היכן הבש"ם שלו אינו משפיע - היכן לא ניתן ללמוד ולהשפיע, כלומר זיהוי זירות התרחשות שאינן רלוונטיות, בהן הניסיון ללמוד יפגע בבש"ם, וכפועל יוצא מכך גם באינטרסים שלו ושל לומדים אחרים.
שלב שני: חיפוש: הקשבה.
בשלב השני באמצעות הקשבה אמיתית, כשהלומד מקשיב לעצמו ולסביבה הקיברנטית, מתחילה הלמידה באופן מעשי.
Cybernetic Reality Based Searching CRBS
הלמידה מתרחשת במציאות קיברנטית מבוססת חיפוש ואיתור הזדמנויות להעשרה. כחלק ממודל הבש"ם מחפש הלומד כל הזמן את הזהות האותנטית שלו- הרצון האמיתי שלו הנמצא במרכז התשוקות, היכולות והמיוחד שבו, ומניע את המערכת לפעולה. פעילות חיפוש מעין זו חייבת להתבסס על זהויות בש"ם משותפות לפרטים השונים. אלו מניעות לפעולה אוטונומית מצד אחד, אך משולבות מצד שני אחת בשנייה. כוחו של החיפוש על-פי מודל הבש"ם הוא בהיותו מאפשר עמימות תחילה ביחס למטרות הלמידה ההתנהגותיות-הערכיות. הוא מאפשר לשהות בו-זמנית בעשייה Doing ובהוויה Being גם יחד: Dobeing.
שלב שלישי: יצירתיות (שִיוּם - Naming).
היצירה מהווה את הבסיס לשלב השלישי של מודל נחי"ל. בעזרתה הלומד מגדיר, מדייק ומשיים את תוצרי הלמידה. ללא יצירה לא תיווצר למידה חדשה, ועקב כך גם לא ישתפר הבש"ם האישי. יצירה מכוונת מטרה מסייעת באיתורן של מגמות שינוי במציאות הקיברנטית אם הן קיימות. היצירה מושפעת בעיקר מהמעגל ה"מיוחד" שבמודל הבש"ם, ומה שעוזר ליצירה מותאמת מציאות הוא המשגת המגמות החדשות בהתהוותן במהפכה הקיברנטית. ככל שהלומד יזהה וייצור מענה מוקדם יותר, הוא יוכל ליהנות מהתהליך ומתוצרי הלמידה למשך זמן ארוך יותר, לפני שהמגמות תשתננה או תעלמנה.
שלב רביעי: למידה אדפטיבית: שיתופיות.
בשלב האחרון במודל נחי"ל, הלומד משתף את הקבוצה בתהליך הלמידה שעבר ובתוצריו ב"מרחב קיברנטי". למידת נחי"ל היא למידה אדפטיבית: זיהוי של המגמה הנוכחית (שייתכן שתשתנה או תהפוך ללא רלוונטית תוך זמן קצר), המשגתה, והפיכתה למציאות קיברנטית חדשה. למידה זו מתאפיינת בחיבור הנוצר בו-זמנית בין הפרקטיקה לתיאוריה או בין האקדמיה לשדה. זהו מצב Dobeing = "הוויה מעשית", המשלב בו-זמנית בין העשייה Doing להוויה Being. כיום, במציאות של שינויים מואצים, ישנו יתרון ברור ללומד המתעשת ראשון ומתמודד עם המציאות החדשה כך שהוא מייצר היגיון להתרחשויות הקיברנטיות.
מבוסס על הספר "הקהל"/ ניר גולן/ הוצאת אוריון/2019
הרעיונות שמפותחים בתורת הקיברנטיקה דרך למידת נחי"ל השכילו לספק הסברים טובים למגוון עצום של תופעות שמעולם לא הוסברו היטב- מהתנהגות של מעגלים חשמליים עד להתנהגות של תא משתכפל, מפעולתו של המוח האנושי עד למנגנוני בקרה מכאניים. הבנת פעולתם של מנגנוני אינפורמציה ומשוב יכולים לספק בדיוק את אותו מודל הסברי, המבוסס על עקרון המשוב החוזר (Feedback), לפעולתו של הגוף האנושי הביולוגי, לפעילות המוחית והאינטלקטואלית, למערכות שונות ומגוונות בטבע ואולי, חשוב מכל, יש בהם כדי להסביר גם את פעולתו של הגוף החברתי הקולקטיבי.
מהותה של המהפכה הקיברנטית היא בביטול החלוקה המסורתית בין הטבעי למלאכותי, או בין אדם למכונה, בהסבר שהקיברנטיקה עוסקת באחדות המהותית של הבעיות המתרכזות בתקשורת, בבקרה ובמכניקה הסטטיסטית, בין במכונה ובין ברקמה החיה. כיום מפותחים תמסירים בין אדם למכונות, בין מכונות לאדם ובין מכונות למכונות, למלא תפקיד גדל והולך".
מבחינה חברתית, נוצר "מרחב קיברנטי" משותף לאדם, למכונה ולארגון. מרחב זה מאפשר למשתמשים בו לקיים דרכו אינטראקציה, להחליף רעיונות, לשתף מידע, לספק תמיכה חברתית, לקיים עסקים ומסחר, ליצור אמנות, לשחק במשחקים, לעסוק בדיון פוליטי וכן הלאה.
אחד השינויים המשמעותיים ביותר שמתרחשים במאה ה-21 בעקבות המהפכה הקיברנטית, הוא בנושא השכר. במציאות החדשה בה מכונה עולה שליש ממחירו של אדם, בוטל היחס שהיה מקובל במאה הקודמת בין העבודה לבין ההכנסה של האדם. במאה הנוכחית נוצר מצב קיצון בו רוב האנשים אינם מקבלים שכר שהוא פרופורציונאלי לעבודתם: שכרם נמוך מאד או גבוה מאד ביחס לכמות ואיכות עבודתם. עיוות זה בשכר, מבטל את המוטיבציה של האדם לעבודת כפיים, הוא מרגיש שחוק ושקוף. שכרו מעבודת כפיים בקושי מספיק לו לקיומו. במקביל בגלל האוטומציה והרובוטיקה, מוחלף האדם במכונה, ומספר מחוסרי העבודה גדל והולך בעולם.
"מרחב הפנאי" גדל במקביל ובעתיד העבודה הגופנית תעלם כליל מן העולם.
כתוצאה מתהליך קיברנטי זה יעלם בעתיד מעמד הפועלים. כל המודלים הסוציאליסטים יהיו לא רלוונטים ונצטרך ליצר מודלים חלופיים שיתנו מענה קיומי לאדם.
כאן נכנסת התפישה הסולאגוגית Soulagogy לתמונה: נקודת המוצא שלה היא באדם עצמו; הוא יחפש את המשמעות הקיומית בעצמו. הוא יקיים את תהליך חיפוש דרך הגדלת הפעילות הרוחנית שלו. אם לא יטה לכיוון הרוחני הוא ימצא את עצמו ממלא את חייו בבילוי ריקני מול המסכים: "כאן מגיעים לריקות קיומית בזמן הקצר ביותר, בקנה המידה הרחב ביותר, תמורת המחיר הזול ביותר."
מומלץ להתחיל לייצר תשתית ארגונית וחינוכית לעיסוק ברוחניות קיומית Spiritoual Existentialism ולהקדיש את שעות הפנאי להתפתחות רוחנית: לעסוק בניסיון לחשוף את המהות הנפשית הפנימית של הקיום וזיהוי ההוויה המעשית של כל אדם.
על החינוך כולו, על-פי התפישה הסולאגוגית, להתגייס כבר עכשיו ולפתח הכשרות רלוונטיות לעובדי ההוראה ותכניות לימודים כולל תהליכי הערכה מתקדמים לתהליך.
הנחת היסוד לתהליך החינוכי מבוססת על דבריו של הפילוסוף ההודי רַבִּינְדְרָנָת טָאגוֹר (Rabindranath Tagore) ששימשו השראה לפיתוח התפישה הסולאגוגית Soulagogy: "אין הנפש משיגה חירות אמיתית מתוך צבירת חומרים לשם ידע ומתוך רכישת רעיונותיהם של אנשים אחרים, אלא מתוך גיבוש אמות מידה לשיפוט משלה ומתוך יצירת מחשבות".
על פי תפישה חינוכית זו יש לראות כל אדם כלומד בעל נשמה, ולא כמכשיר מועיל או כלי להגשמת תוכניות. גישה זו תומכת בצורך במנהיג שמפתח את אנשיו ואת נשמותיהם. ב-1917 דיבר רַבִּינְדְרָנָת טָאגוֹר על "התאבדות הדרגתית מתוך התכווצות הנשמה", אותה אנו נחווה בשיא עוצמתה בעקבות המהפכה הקיברנטית.
טָאגוֹר הבחין בכך שאנשים מאפשרים יותר ויותר שישתמשו בהם כבחלקי מכונה המוציאה לפועל תוכנית קפיטליסטית או פרויקט לאומי, ובעקבות החלפתם על-ידי מכונות, הם יעלמו לחלוטין משוק התעסוקה.
מהותה של המהפכה הקיברנטית רוחנית היא רק דרך התייחסות של אדם בעל נשמה אל אדם אחר, שהוא עמוק ומורכב כמותו. רק התייחסות כזו תוכל לעצור מגמה אובדנית זו. בעולם הקיברנטי המתמודד כיום עם היעדרו של חינוך רוחני מקיף וצמצומה של סביבה רוחנית, אשר בתוכה ניתן לחוות בצורה מלאה את ההוויה המעשית ולשלב אותה בחיי היומיום, יש צורך בולט במנהיגות רוחנית מנהיגה הוא "איש אשר רוח בו". המהפכה הקיברנטית הרוחנית SCR Spiritual Cybernetic Revolution פותחת בפני האנושות הזדמנות פז לעסוק במשמעות הקיומית שלה, תפקיד החינוך הוא להוביל אותה.
תגובות
הוסף רשומת תגובה