רשומות

מציג פוסטים מתאריך ספטמבר, 2022

Thoughts about the New Year

תמונה
מחשבות לשנה החדשה בכולנו קיים הצורך להיות שייכים למשהו שהוא גדול מאיתנו. קארל יונג סבר שהצורך להתמסר ולהיכלל בישות או בכוח מרכזי אחר הגדול מהאדם, כלומר גדול מהאני, הוא צורך קיומי, כדי להתמודד עם הפחד להיות לבד (בדידות) או למות (סופיותו של האדם). אבל מהו אותו הדבר שאנו רוצים להיות שייכים אליו? מה הגדול מהאני ? הגדול מהאני כולל בו את כל מה שהוא מעבר לאני, את הלא-אני: אנשים, בעלי חיים, חפצים, טבע והיקום המקיפים אותנו. מההיבט התאולוגי הלא-אני הוא העל-מודע, הנשגב, הטרנסנדנטלי,  הלא-נודע האלוהי, כמו האל הנסתר-הנעלם, הסוד, האינסוף הקבלי, עשר הספירות והמסתורין . מנקודת מבט של פסיכולוגיית המעמקים של יונג, קיימות שתי התייחסויות בסיסיות אפשריות ללא-אני שהוא תחום האלוהי בנפש : הראשונה המזהה אותו עם הלא-מודע הקולקטיבי, שהוא מאגר משותף כלל אנושי של דימויים, סמלים וחוויות, קהילה מדומיינת של זכרונות ואירועים, כעין נפש גדולה משותפת שמעבר לנפש האישית . השנייה מזהה אותו עם העצמי, שהוא כוליות הנפש, הוליזם פנימי, והוא גם השורש הרוחני-אלוהי שנמצא במרכזה. יונג טוען כי אלוהים כעצמי הוא ”רק“ אחד האר

Maase Bereshit

תמונה
  עקרונות מעש"ה בראשית (ניר גולן) לפדגוגיה אמונית נאמר במשנה: "אין דורשים במעשה בראשית בשניים; ולא במעשה מרכבה ביחיד, אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו ." מעשה בראשית   – לפי  הרמב"ם   הכוונה למדעי הטבע והמחקר של הנבראים. לפי   רבי עובדיה מברטנורא   הכוונה לעיסוק בסודות פרשת בראשית המתארת את ששת ימי בראשית . כוונת המשנה לאסור אפשרות שרב ילמד את "מעשה בראשית" ליותר מתלמיד אחד ("אין דורשים בשניים"). (מקור: תלמוד בבלי · סדר מועד · מסכת חגיגה · פרק שני ("אין דורשין"), הרמב"ם בפירושו למשניות ובספר המדע יסודי התורה פרקים א'-ב'; כוזרי מאמר ג, סעיף ס"ה . ) עקרונות לפרקטיקות הוראה למידה בפדגוגיה אמונית (מב"ת-על) בתרגום חמ"ד לזהות ציונית דתית : פירוט עקרונות מעש"ה בראשית : מ ודעות עצמית מודעות עצמית של הלומד היא כלי מרכזי בטיפוח הפוטנציאל האמוני שבנשמתו. היכולת להתבונן פנימה והחוצה ולהיות מודע לעצמו מתוך עומק, שקט וקשר עם עצמו ועם הקב"ה. הלומד מפנה זמן ומרחב למודעות השקטה שדרושה לשם כך בעיקר במה

Bring closer the surrounding

תמונה
"וּלְקָרֵב הַמַּקִּיפִים" מתוך בוקי שוורץ "מטרופוליס",  1990 , אוניברסיטת תל אביב, תל אביב-יפו סולאגוגיה  Soulagogy  היא אסכולה חינוכית ל"הובלת נפש הלומד", המניחה כי בתהליך הלמידה המחשבה נפתחת מתוך הנשמה ומחברת את האדם לעולמו בדרך עשירה, מעודנת ומורכבת. ר' נחמן מברלסב מתאר תהליך זה של תנועת הנשמה בלמידה כמתקיים בשני מישורים "מקיף" ו"פנימי" . בעזרת המושג "מקיף" מנסה ר' נחמן לענות על השאלה או הספק בעיניני אמונה שאין בכוח השכל ליישב: הספק מסובב ו"מקיף" את שכלו של האדם ואינו יכול להתמזג עם תפישתו הדתית האישית. הלומד היוצא לחפש את אלוהים נתקל בשורה אינסופיות כביכול של "מקיפין" כאלה, וכל אימת שעולה בידו ליישב אחד מהם, מיד בא אחר ותופס את מקומו. הדרך להכרת האלוהים היא מעלה לולייני, "רצוא ושוב", וכל צעד בדרך זו עומד בסימן של ספקות גוברים והולכים . וְזֶהוּ (דברים ל׳:י״ד): כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד, בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשׂתוֹ . כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד – הַיְנוּ לְקָר

spirituality

תמונה
רוחניות רוחניות נתפשת ככוללת את הממד האישי הפנימי והאינדיבידואלי של חוויות שמקשרות בין האדם לכוח עליון, לנשגב, לקדוש ולתכלית קיומו. הכוונה  לאירוע המלווה בהַרְגָּשָׁה עֲמֻקָּה, הִתְרַשְּׁמוּת רַבָּה מִדְּבַר-מָה נשגב, עליון הממוקם מחוץ לאדם. הוא מְלֻוָּה רִגְשֵׁי הִתְפַּעֲלוּת, הִזְדַּהוּת וְכוּ' והאדם אשר חווה אותו מקשר אותו לכוח עליון או נשגב, ולכן מגדיר אותו כרגע של קדושה. לעיתים נִסְיוֹן חַיִּים, מְאֹרָע שֶׁרִשּׁוּמוֹ רַב עַל הָאָדָם, מפורש על ידי האדם כחלק מתכלית קיומו ומימושו העצמי ביקום. זהו הבט אישי שיכול להיות לבוא לידי ביטוי גם במסגרות קבוצתיות. רוחניות הינה ממד מרכזי בפוטנציאל האנושי וחלק מרכזי ממי שאנו באמת, מנשמתנו. היא מימוש פוטנציאל ההתפתחות העילאי והמיטבי שלנו, ולכן מימושה של הרוחניות תורם לרווחה גופנית, נפשית והבינאישית של האדם. "המושג חוויה כאילו עומד באמצע, בין מושג ‘הוויה’ ובין המושג ‘הכרה’, בין על פי היקפו הקוסמי (וגם ההגיוני) הממוצע ובין במובן היות החוויה הכוח המתווך בין ההוויה ובין ההכרה. הסתירה הזאת בנפש האדם כאילו באה ללמד, כי חיי האדם המבוקשים אינם

Soulagogy for designing the student’s faith identity

תמונה
פדגוגיה אמונית בהשראת למידת בית מדרש לעיצוב זהות אמונית של הלומד/ שרי וייס וניר גולן מבוא: הדרך עתיקת היומין של הלמידה הנהוגה בעם ישראל היא בית המדרש. בדברנו הבאים ננסה להתחקות אחר היסודות העתיקים והטובים של עקרונות בית המדרש, ולחלץ מהם תובנות שאיתם ניתן לבנות את 'הפדגוגיה של בית המדרש', פדגוגיה אמונית שיכולה לשרת אותנו בכל למידה באשר היא. פדגוגיה אמונית זו היא פדגוגיה מכוונת אמונה שמשרתת את עיצוב הזהות האמונית של הלומד.   פרק 1: הגדרה ומודל מב"ת-על לפדגוגיה אמונית תהליכי למידה, פיתוח כישורים ומיומנויות רוחניות ( SEL אמוני) מכווני אמונה. עידוד הלומד להיות מודע לעצמו ולגלות בתהליך הלמידה שעובר, את צלם האלוקים אשר בקרבו ולהפוך את חייו למשמעותיים. מכוונת אמונה שמשרתת את עיצוב הזהות האמונית של הלומד. פדגוגיה אמונית היא שטח המשולש המחבר בין : ·        פרקטיקות הוראה למידה ·        מיומנויות רוחניות ·        זהות אמונית   המטרה של הפדגוגיה האמונית: שימוש בפרקטיקות הוראה למידה לרכישת מיומנויות רוחניות לעיצוב הזהות האמונית של הלומד הפדגוגיה האמונית היא חדשנ