Soulagogy

המעבר מבש"ם מ"מיוחד" לבש"ם "משמעותי" במעבר לבש"ם "משמעותי" נוצר בֹּשׂ"ם חדש לכל לומד, שעדיין מורכב משלושה מעגלים: בטן: תשוקות Passion שוטף: יכולות Capabilities משמעותי: השפעה על האחר Meaningful ה"מיוחד" בבש"ם של כל לומד מתחלף בסוף התהליך ל"משמעותי". האות מ' קבועה אך השיח עובר משיח פנימי המחפש את ה"מיוחד" שבי, לשיח פנימי-חיצוני העוסק בדרך להפוך ל"משמעותי" יותר לסובבים אותי. אם קודם, תהליך יצירת הבש"ם של הלומד התבצע באמצעותו ובאמצעות הקבוצה, עתה, אחרי ש"הופק" הניחוח הייחודי לכל לומד, מתרחש השלב הבא בתהליך הלמידה ב"הַקְהֵ֣ל". במהלך עבודתי הבנתי ששלב זה קורה בעת שהנוכחים משתפים בבשמ"ים האישיים שלהם ומשפיעים מ"ריחם" על האחרים. השפעת הבש"ם האישי על האחר בתוך תהליך הלמידה ב"הַקְהֵ֣ל" יוצרת "מרחב הַקְהֵ֣ל", שהוא מרחב למידה שבו כל לומד תורם לתהליך הלמידה הקבוצתי, והקבוצה הופכת את בעל הבש"ם למשמעותי. המעבר המשלבי הו

אי-פורמליות לפי למידת נחי"ל עקרון אי-הפורמליות הוא אחד מששת העקרונות של פדגוגיה מוטת עתיד (פמ"ע) ומהווה את ספינת הדגל של הגישה הסולאגוגית Soulagogy . העיקרון קשור בתופעה של למידה אנושית המתבצעת מחוץ למסגרות ארגוניות ומוסדיות פורמליות, שבאופן מסורתי היו אמונות על תכנונה, ניהולה והערכתה. למידה זו, על-פי הגישה הסולאגוגית, היא למידת נחי"ל Swarm Learning . טכנולוגיות ודפוסי פעולה חדשים מייצרים שפע הזדמנויות חדשות ללמידה אנושית אי-פורמלית, בעלת ערך רב לפרט ולחברה, המאפשרת לפרט העצמת יכולות והישגים ומיצוי פוטנציאל הזדמנויות למידה במרחבי החיים. ההנחה היא שלמידה במרחבי חיים על-פי מודל נחי"ל, תחליף את הלמידה הפורמלית ותשלב בתוכה את תחום החינוך הבלתי פורמלי. תמונת העתיד המצטיירת מתוך הנחה זו, היא מסגרות חינוך חברתיות שאינן פורמליות הנותנות מענה להתפתחות הרגשית חברתית של הלומד, ומנגנון סולאגוגי תומך למידת נחי"ל, הנותן מענה להתפתחות הקוגניטיבית ולרכישת הידע והמיומנויות . למידת נחי"ל  (Swarm learning) ב"מרחב הַקְהֵ֣ל" המילה נחי"ל היא ראשי

הנבואה על-פי מודל אד״ם והגישה הסולאגוגית   הנבואה היא תוצאה של דרגת השלמות שאליה מגיע האדם בעקבות תהליך מימוש ההוויה המעשית שלו. על-פי הגישה הסולאגוגית, אדם בעל שלמות שכלית ומוסרית, הניחן בכוח מדמה (=דמיון), יתנבא: "האיש המעולה השלם בשכליותו ובמידותיו, כשיהיה כוחו המדמה כפי מה שאפשר להיות מן השלמות... הוא יתנבא בהכרח." פירוט מודל אד"ם על-פי הגישה הסולאגוגית: 1. אמת: חיפוש אינסופי אחר האמת לתבונה שלמה: השלמות השכלית מכילה בתוכה את מיומנויות פתרון בעיות ומחשבה ביקורתית. 2. דמיון ובעל כוח מדמה רב עוצמה: שלמות הדמיון מושפע ממיומנויות דיגיטליות, תודעה גלובלית ויצירתיות. 3. מוסריות ומידות מאוזנות: שלמות המידות באה לידי ביטוי במיומנויות השיתוף והתקשורת הבינאישית. אמת: החיפוש אחר השלמות השכלית תבונתו של האדם היא היכולת להתבונן במציאות ולהסביר אותה באמצעות הצורות המרכיבות אותה. האדם הוא רודף אמת מטבעו, הוא משתוקק לידיעות עמוקות ומהותיות על המציאות וינסה להשיגן עד שיגיע לאמת. פתרון בעיות: החיפוש אחר האמת. פתרון בעיות מתאפיין בזיהוי המכשול או האתגר, בביצוע חקר מעמיק

פדגוגיה Pedagogy היא התהליך החינוכי המתרחש בבית הספר. המורה הוא הפדגוג שעומד במרכז תהליך ההוראה והתלמיד במרכז תהליך הלמידה. אנדרגוגיה Andragogy היא למידת מבוגרים השונה בעקרונותיה מלמידת הילד. יוטאגוגיה Heutagogy היא למידה שמוכוונת על ידי הלומד. סולאגוגיה Soulagogy היא אסכולה חינוכית ל"הובלת נפש הלומד". אנדרגוגיה היא "האמנות והמדע של העזרה למבוגרים ללמוד", זאת בשונה מפדגוגיה העוסקת לרוב בחינוך ילדים. את המושג אנדרגוגיה טבע אלכסנדר קאפ בשנת 1833, אך הוא הופץ ופורסם על-ידי מלקולם נואלס. 4 הנחות יסוד בבסיס תיאוריית האנדרגוגיה: הכוונה עצמית (Self-concept) - המבוגר הוא גורם מעורב ויוצר בתהליך הלמידה, וכן בהערכתה נסיון חיים (Foundation) - הלמידה נעשית על רקע ידע קיים ומצטבר של המבוגר מוּכנות ללמידה (Readiness) - המוכנות משתנה בשלבי חיים שונים ובהתאם לצורך באותו שלב יישום מיידי (Orientation) - הלמידה נתפסת כנחוצה אם ניתן ליישמה ולהעזר בה בעתיד הקרוב - אוריינטציה של פתרון בעיות ולא למידת תכנים כללית. ניתן למצוא התייחסות לשתי הנחות נוספות: צורך (Need to Know)

" אִם אֵין אֲנִי לִי, מִי לִי" "למידה משמעותית אינה ללמוד על עצמך. למידה משמעותית היא ליצור את ה-Dobeing הייחודי שלך." "לימוד משמעותי הוא הובלת האחר למציאת ה-Dobeing הייחודי שלו." ננסה להגדיר Dobeing בעזרתו של הלל: ״אם אין אני לי, מי לי? וכשאני לעצמי, מה אני? ואם לא עכשיו, אימתי?" (אבות,פרק א' משנה י"ג) ·        מן השאלה הראשונה משתמע שלכל אדם אין תחליף, כל אחד ייחודי- לכל אדם יש Dobeing ייחודו ועליו לחפשו. ·        מן השאלה השנייה למדים אנו שאם אדם פועל רק לטובתו האישית, בוגד הוא באופיו האנושי- Dobeing כתרומתו הייחודית לאנושות. ·        מן השאלה האחרונה משתמע שכל רגע הינו ייחודי, ואי אפשר לשחזר אותו, ולכן יש למצות את הלמידה המשמעותית הרלוונטית: Dobeing באותו הרגע. אדם יכול להימצא תמיד בשני מצבים במהלך חייו: Doing ו-Being. הוא נע ממצב אחד למשנהו בהתאם לסגנון ואורח חייו כאדם. זיהוי המצבים בשלבים השונים של חייו, הכרחי להובלת תהליך הלמידה. ניר גולן מציע לשלב את שני המצבים למונח אחד משותף: Dobeing, משמעותו היא מימוש ההוויה של הא

"האחר הרלוונטי" ב"מרחב הַקְהֵ֣ל" הישראלי במציאות הקיימת היום בחברה הישראלית "פתרון הבעיה אינו בנטישת השכליות, אלא בהרחבת טבעה כדי שיהא ביכולתה להצמיח את הפתרון מתוך עצמה." ("זן ואמנות אחזקת האופנוע", רוברט מ' פירסינג) הרחבת "טבעה של השכליות" מצריכה את האדם ב"הַקְהֵ֣ל"(קהילה לומדת) הישראלית להכיר את האחרים ואת ה בש"מים שלהם. לכל עדה וקהילה יש את ה בש"ם המיוחד שלה. על החברה הישראלית על-פי הגישה הסולאגוגית Soulagogy לזהות את המיוחד לכל עדה וקהילה ולהשתמש בו ובכך להפוך את "הַקְהֵ֣ל" הישראלית למנוע צמיחה חברתית. הגישה הסולאגוגית Soulagogy מעודדת קבלת החלטות ומייצרת תרבות מתפתחת רב-גונית. לכל קבוצה, עדה, קהילה וחברה ב"מרחב הַקְהֵ֣ל" הישראלי יש את "הַקְהֵ֣ל" הייחודית לה, באמצעותה אמורים חבריה לדעת כיצד לנהוג בעצמם ומה לצפות מסביבתם, בעזרתה הם מבינים מהי צורת ההתנהגות הראויה והבלתי-ראויה, את ההיסטוריה ואת עתידם. מערכת הערכים והמוסכמות היא תלוית זמן והקשר, ועל כן אמורה להשתנות כאש