Death as a platform for the Soulagogical Education
המוות כפלטפורמה לחינוך הסולאגוגי מטרת החינוך במאה ה-21 היא להקנות ללומד חוסן אישי- "עמוד שדרה" שמוגדר במונח המקצועי: רזיליינס Resilience. את המילה רזיליינס ניתן לתרגם כגְּמִישׁוּת, אֶלַסְטִיּוּת; יכולת התאוששות מהירה, חוסן נפשי; או כחוסן גמיש. מטרה זו תושג דרך גיבוש הזהות העצמית, המשמעות והאמונה של הלומד. הנחת היסוד היא שאת גיבוש הזהות, המשמעות והאמונה לא ניתן לבצע בצורה עמוקה וארוכת טווח ללא שיח על נושא המוות. מערכת חינוך הסולאגוגית מציגה את תפישת המוות ללומד באופן איטי והדרגתי, בצורה מבוקרת פסיכולוגית, התואמת את גילו ומצבו ההכרתי של הלומד. ככל שהלומד גדל הוא חש אי נוחות ופחד עמוק יותר מפני המוות ובכך הולך ומתרחק מן האמת. בכדי לייצר אצלו חוסן נפשי יש להאט את התהליך ולספק לו כלים רוחניים בכדי להתמודד עם המציאות. קיימים חמישה שלבי התפתחות תפישת המוות אצל ילדים: א. שלב טרום תפישת המוות: בגיל שנה עד שנתיים הילד אינו מסוגל לתפוש את מושג המוות. המוות אינו קיים מבחינתו ולכן הוא רק מילה שנזרקת לחלל מידי פעם. ב. שלב המוות כארעי : בגילאי 2-4 מתפתחת התפישה שהמוות ארעי. יל