Soulagogy

שיר אהבה Soulagogy/ ניר גולן ברגע בו נפגשנו אהבתיך, והסתרתי פני ממך. אהבתי נפתחה אליך מתוך נפשי, ונקשרה עד מאד ביישותך. היא המחפשת את עצמה לדעת, חיפשה אותך במקומות הח שופים. אז חזרה אהבתי אל תוך הנפש , .ובו ברגע הסתירה פני ממך קיבצתיך אלי מכל קצוות השמיים, ובחסד עולם חיבקתיך. בחסד עולם אהבתיך. היא שחקרה באור אהבתך, גילתה את שיח אורה הפנימי ביותר. ברגע קטן עזבתיך , וברגע גדול עוד אשוב לאוספך אלי. בגעגועים גדולים אקבצך בשנית , אנגב דמעותייך ואביט שוב ביופייך , ואת תשובי אלי. בחסד עולם נתחדש שוב ביחד , ויותר לא אסתיר את פני ממך. בחסד עולם נתקדש כאן ביחד , כי א הבתיך עד מאד ברגע בו פגשתיך. מוקדש לבת-זוגתי לחיים יונית שקד גולן.

בן-ציון דינור ותפישת החינוך הסולאגוגית בן-ציון דינור הוא דמות קלאסית ה"מחפשת את נפשה" על-פי הגישה הסולאגוגית Soulagogy . דינור (דינבורג) נולד ב- 1884 בעיירה באוקראינה, בן למשפחת רבנים מחסידי חב"ד. בנעוריו נדד בין ישיבות ליטא כדי לרכוש השכלה תורנית. הוא התעקש לקבל הסמכה לרבנות קודם שנדד מערבה, לברלין. הוא הצטרף לבית הספר הגבוה למדעי היהדות בברלין. התהליך שדינור חווה מוגדר בגישת ה- Soulagogy כתהליך חינוכי המאפשר לנפש לקבל את רשימותיה, דרך מחשבותיה הבוקעות מתוכה. מודעותו של דינור שהתהוותה בשלב זה הייתה תנאי הכרחי להמשך תהליך הלמידה שלו. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה חזר לרוסיה והמשיך את לימודיו האקדמיים עד שהמהפכה הקומוניסטית קטעה אותם שוב. בתקופה זו השתלב כמחנך וכעסקן בקבוצה שארגן חיים נחמן ביאליק, וב-1921, אחרי כמה שנים של פעילות תחת השלטון הקומוניסטי, הצליחו חברי הקבוצה לעזוב את ברית המועצות. גולת הכותרת בפועלו של דינור הייתה מינויו לשר החינוך בממשלתו של דוד בן גוריון (1951-1955). במסגרת תפקיד זה יישם את "חוק החינוך הממלכתי", ובהשראתו עוצבו תוכניות לימוד

התפישה החינוכית Soulagogy, מניחה כי כל אדם שואף להפוך את עצמו מאובייקט לסובייקט- ייצור בעל תשוקות, יכולות וערך מוסף: Dobeing. כל אדם השואף "להיות" על-פי מודל ה-Dobeing, שואף "להיות דבר-מה", "להיעשות לדבר-מה", "להיהפך לדבר-מה" בעל משמעות הגליאנית. זהו תהליך דינמי אינסופי. Soulagogy ב למידת נחי"ל מסייעת לו להפוך לסובייקט. למרות שקל יותר להיות אובייקט: חסר Dobeing, חירותו של כל אדם היא להגדיר את עצמו כסובייקט. כאשר אדם מוותר על חירותו להפוך לסובייקט, הוא הופך להיות סביל, מנוכר לעצמו ואבוד. הוא הופך להיות אובייקט לרצונות האחרים, הוא מנותק מן הטרנסצנדנטיות של עצמו ( טרנסצנדנטי / Transcendental / לטינית: "מֵעֵבֶר" / מצב או תיאור של משהו שקיים מעבר לגשמיות ובצורה מסוימת אף לא תלוי בה). כל פרט החפץ להצדיק את קיומו, חש צורך אינסופי להעשות טרנסצנדנטי. אובייקט הוא משולל כל ערך, חסר Added Value, חסר ייחוד. דרך חיים זו קלה יותר מן החיפוש האינסופי אחר הסובייקט , ה-Debeing : בדרך זו נמנעים מן החרדה והמתח הכרוכים בהתמודדות האמיתית ע

Learning approaches are usually based on the distinction between a pedagogical and androgogical form of teaching. The approaches of teaching can be distinguished by their different perceptions of the relations between subject matter, teacher and student. Soulagogy is based on a total new aspect of education: the process that is happening in the Soul during learning. The pedagogical approach is based on L. Wittgenstein's idea that the teacher is the expert within a language game and that teaching is to be seen as the teacher's communication of expert knowledge to the student. Learning is the student's acquisition of this knowledge. Prior to the classroom teaching, the teacher defines clear learning objectives and chooses the subject matter that is to be worked with in the classroom. The subject matter is selected so that it distributes the quantity of information that the teacher believes is relevant to the student in relation to the given topic. The teacher an