Soulagogy

איש העשייה אינו נגאל לקוח מתוך המאמר של הרב יוסף דוב הלוי סולוביצ'יק "איש האמונה הבודד"/ תרגום: קלמן נוימן/ ידיעות אחרונות- ספרי חמד/ 2018 מבוא האדם המערבי נמצא היום במצב של ניכור עצמי. הסיבה העיקרית היא שהוא חלק מחברה המכוונת להישגים טכניים, מרוכזת בעצמה ומאוהבת בעצמה (נרקיסיסטיות). הרדיפה היא אחר כבוד, השיח הוא סביב ניצחון, והאנושות עסוקה בלהגיע לעבר גלקסיות רחוקות. הוא רואה בעולם המוחשי כאן-ועכשיו את הביטוי היחיד של ההוויה. ה חברה כיום נעשתה יותר פונקציונאלית-תועלתנית ולכן האדם המערבי הפך לאיש העשייה, והוא מכוון לעולם המתעסק בעיקר בשיקולים המעשיים של השכל, שמזמן עקרו אצלו את השיקולים הרגשיים של הלב. מהות קיומית במקום לשאול את שאלת ה"איך" הוא שואל "כמה". הוא מתאמץ לשכפל את הדינמיקה של הקוסמוס על ידי שימוש באמצעים כמותיים-מתמטיים שהוא מפתח דרך הנחת הנחות וחשיבה יצירתית. הוא בעל שאיפה אנוכית ותועלתנית לשפר את מצבו ביחס לסביבה: ללמוד את סודות הטבע, לרתום את כוחות הטבע היסודיים, לשלוט בהם, ולהעמידם לרשותו. קיים אצל איש העשייה דחף עצום לפע

"הַתְּשׁוּבָה הַשְּׁרוּיָה בַּלֵּב תָּמִיד, מְוַדֵּאת לְאָדָם אֶת הָעֵרֶךְ הַגָּדוֹל שֶׁל הַחַיִּים הָרוּחָנִיִּים וְהַיְּסוֹד הַגָּדוֹל שֶׁהָרָצוֹן הַטּוֹב הוּא הַכֹּל וְכָל הַכִּשְׁרוֹנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם אֵינָם אֶלָּא מִלּוֹאָיו... וְהוּא בָּא לְהַכִּיר אֶת הַטּוֹב הָאֲמִתִּי שֶׁל הַהַצְלָחָה הַגְּמוּרָה שֶׁאֵינָם תְּלוּיָה כִּי אִם בְּאָדָם עַצְמוֹ, וְלֹא שׁוּם תְּנַאי חִיצוֹנִי, וְהוּא רַק הָרָצוֹן הַטּוֹב. וְהַצְלָחָה זוֹ הִיא הָאֹשֶׁר הַגָּדוֹל מִכָּל אוֹצָרוֹת וּסְגֻלּוֹת, וְרַק הִיא מַאֲשֶׁרֶת אֶת כָּל הָעוֹלָם וְאֶת כָּל הַמְּצִיאוּת. כִּי הָרָצוֹן הַטּוֹב  הַשּׂוֹרֶה  בַּנְּשָׁמָה תָּדִיר, מְהַפֵּךְ הוּא אֶת כָּל הַחַיִּים וְהַמְּצִיאוּת לְטוֹבָה." (הרב קוק/ אורות התשובה ט, א).

"הַתְּפִלָּה הִיא הָאִידֵאָל שֶׁל כָּל עוֹלָמִים. כָּל הַהֲוָיָה כֻּלָּהּ לְמָקוֹר חַיֶּיהָ הִיא עוֹרֶגֶת, כָּל צֶמַח וְכָל שִׁיחַ, כָּל גַּרְגֵּר חוֹל וְכָל רֶגֶב אֲדָמָה, כָּל אֲשֶׁר בּוֹ חַיִּים נִגְלִים וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ חַיִּים כְּמוּסִים, כָּל קִטְנֵי הַיְּצִירָה וְכָל גְּדוֹלֶיהָ, שַׁחֲקֵי מַעַל וְשָׂרְפִי קֹדֶשׁ, כָּל הַפְּרָטִיּוּת שֶׁבְּכָל יֵשׁ, וְכָל כְּלָלוּתוֹ, הַכֹּל הוֹמֶה, שׁוֹאֵף, עוֹרֵג וְשׁוֹקֵק לְחֶמְדַּת שְׁלֵמוּת מְקוֹרוֹ הָעֶלְיוֹן, הַחַי, הַקָּדוֹשׁ, הַטָּהוֹר וְהַכַּבִּיר. וְהָאָדָם סוֹפֵג אֶת כָּל הַשְּׁקִיקוֹת הַלָּלוּ בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וְהוּא מִתְרוֹמֵם וּמִתְעַלֶּה בִּתְשׁוּקוֹת קָדְשׁוֹ, וּבָא תּוֹר הַגִּלּוּי לִתְשׁוּקוֹת רוֹמְמוּת אֵל אֵלֶּה בַּתְּפִלָּה, הַמַּכָּה גַּלִּי אוֹרָה, הַיּוֹצֵאת בְּחֹפֶשׁ עֻזָּה בְּהִגָּיוֹן שִׁיחַ קָדְשָׁה לְמֶרְחָבַי אֵל. מְרוֹמֵם הוּא הָאָדָם בִּתְפִלָּה אֶת כָּל הַיְּצוּר, מְאַחֵד הוּא עִמּוֹ אֶת כָּל הַיֵּשׁ, מַעֲלֶה אֶת הַכֹּל, מְרוֹמֵם אֶת הַכֹּל לְמָקוֹר הַבְּרָכָה וּמְקוֹר הַחַיִּים." ( עולת ראיה

"כְּכָל שֶׁהָעוֹלָם מִתְפַּתֵּחַ שׁוֹאֵף הוּא לַחֲזֹר לְטִבְעִיּוּתוֹ הַמְּקוֹרִית." (הרב קוק) היום הוא היום הראשון לבריאת העולם – כה' באלול א' בתשרי הוא ראש השנה, ובו מתחילה ספירה של שנה חדשה לבריאת העולם, אך א' בתשרי הוא יום בריאת האדם, היום השישי לבריאת העולם, ואילו כה' באלול שחל היום, הוא היום הראשון לבריאת העולם. בראשית פרק א' פסוקים א'–ו': "בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אלוקים אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ, עַל-פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אלוקים מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם. וַיֹּאמֶר אלוקים יְהִי אוֹר; וַיְהִי-אוֹר. וַיַּרְא אלוקים אֶת-הָאוֹר, כִּי-טוֹב; וַיַּבְדֵּל אלוקים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ. וַיִּקְרָא אלוקים לָאוֹר יוֹם, וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה; וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם אֶחָד." כ'ה באלול הוא היום הראשון לבריאת העולם ובו נבראו האש והמים, השמים והארץ והאורה, ולכן נחשב יום זה ליום חשוב ויסודי.

"הַקְּדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה הִיא קְדֻשַּׁת הַדֻּמִיָּה, קְדֻשַּׁת הַהֲוָיָה, שֶׁהָאָדָם מַכִּיר אֶת עַצְמוֹ בָּטֵל בִּפְנִימִיּוּתוֹ הַפְּרָטִית, וָחַי חַיִּים כְּלָלִיִּים, חַיֵּי כָּל. מַרְגִּישׁ הוּא חַיֵּי הַדּוֹמֵם, הַצּוֹמֵחַ וְהַחַי, חַיֵּי הַכְּלָל כֻּלּוֹ, שֶׁל כָּל מְדַבֵּר, שֶׁל כָּל אִישׁ מֵאִישֵׁי הָאָדָם, חַיֵּי כָּל שֵׂכֶל, וְכָל מַכִּיר, כָּל מַשִּׂיג וְכָל מַרְגִּישׁ, וְהַהֲוָיָה כֻּלָּהּ מִתְעַלָּה עִמּוֹ לִמְקוֹרָהּ, וְהַמָּקוֹר מִתְגַּלֶּה תָּמִיד עָלֶיהָ וְעָלָיו בְּרוֹב הָדָר, בְּהוֹד קְדֻשָּׁה, בֶּאֱמֶת וּבְנַחַת. כָּל הָאֹשֶׁר, כָּל הַטּוֹב וְהַיֹּשֶׁר, כָּל הָעֹז וְהַתִּפְאֶרֶת, כָּל הַחַיִל וְהַגְּבוּרָה שׁוֹפְעִים עָלָיו. אוֹרוֹ שֶׁל עוֹלָם הוּא, יְסוֹדוֹ וְאֹמֶץ הַמְשָׁכַת חַיָּיו, בִּזְכוּתוֹ נִזּוֹן הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וּכְאֵין וּכְאֶפֶס הוּא בְּעֵינָיו. הוּא אֵינוֹ מִתְקַדֵּשׁ, נִבְדָּל, וְנִפְרָשׁ. חַי הוּא, וְכָל חַיָּיו קֹדֶשׁ קֳדָשִׁים, חַיֵּי חַיִּים הֵם. דָּפְקֵי לְבָבוֹ, מְרוּצַת דָּמוֹ, שְׁאִיפוֹת נַפְשׁוֹ, הִסְתַּכְּלוּתוֹ וּמַבַּט עֵינָיו, הַכ

בְּהִתְגַּבְּרוּת גְּדוֹלָה צָרִיךְ לְהַחֲזִיק עַצְמוֹ אִישׁ הַמַּעֲלָה, שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה הַפְּנִימִית וְהַהַרְגָּשָׁה הַטְּהוֹרָה הִיא נְקֻדַּת חַיָּיו, לְבַל יִבָּהֵל מֵהַחִדּוּשִׁים וְהַפִּלְפּוּלִים וַהֲמוֹן הַמַּעֲשִׂים הַנִּכָּרִים, הַטּוֹבִים, שֶׁנַּעֲשִׂים עַל יְדֵי אֲנָשִׁים אֲחֵרִים גְּדוֹלִים וְטוֹבִים. הוּא יַחֲזִיק בְּשֶׁלּוֹ, וְיֵדַע שֶׁעֲבוֹדָה חֲשָׁאִית לִפְעָמִים הִיא עוֹלָה בְּיִתְרוֹנָהּ עַל כָּל הָעֲבוֹדוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהַטּוֹבוֹת שֶׁהַכֹּל מַכִּירִים אֶת כֹּחָן. וְיִשְׁתַּדֵּל תָּמִיד לְהִתְעַנֵּג עַל ד', עַל ד' מַמָּשׁ, וְאִם יִרְאֶה שֶׁדְּרָכָיו הִינָם סְבוּכִים, אַל יִבָּהֵל, וְאַל יֵצֵא מִמִּקְדְּשׁוֹ הַפְּנִימִי, כִּי נֵזֶר אֱלֹהָיו עָלָיו תָּמִיד. (הרב קוק/ שמונה קבצים/ ב׳: ק״ד) ישנו אדם שתוכן חייו המיוחד הוא בעולמו הפנימי- מחשבותיו והרגשותיו הטהורות. אדם כזה עלול להרגיש דל ערך ביחס למעשיהם וחידושיהם הגלויים של אחרים, והוא צריך לחזק את עצמו בהתגברות גדולה. כשם שמעלתו איננה גלויה ואיננה מופיעה בחידוש ובמעשה ניכרים, כך גם העונג האלוהי שביכולתו לזכות ל

As a spiritual caregiver I specialize in preparing for the end of life, expressing fears and hopes surrounding death and what comes after, considering goals of care and improving communication with the medical care team, helping patients make use of their own spiritual resources, connecting to a sense of community and to the larger forces in the world. As a spiritual caregiver I try to make the patient’s experience of illness better, even more so at the end of life, and to play a significant role in facilitating coping for the dying patients and their family. I facilitate an authentic conversation with the patient about their spiritual needs: 1. End of life (fears as death approaches, their legacy, putting things in order before dying, wishes regarding end-of-life care, saying goodbye, end-of-life rituals, will) 2. Inner resources or resources between the patients and that which is greater than them (faith, calmness, meaning of life, key values, hope, prayer) 3. Significant i