Soulagogy

ניתן לגלות ממד יסודי לגיבוש הזהות הרוחנית של אדם, דרך דברי הרב שג"ר, בשיעורו על ליקוטי מוהר"ן, בו לימד את משמעות המילה תודה ביחס לאלוקים: "אני חש תודה לאלוקים על קיומי, אך מה בעצם הדבר העיקרי העולה ממשפט תודה מעין זה? הרי אלוקים אינו זקוק לתודה שלי."  תהליך ההודיה הוא של האדם עצמו כמענה לצורך רוחני שלו, ואינו קשור לבקשתו או דרישותיו של הבורא. המקור לממד הוא פנימי ומהווה צורך רוחני בסיסי בחיי כל אדם.  הרב שג"ר ממשיך: "כדברי אליהוא לאיוב: "אם צדקת מה תתן לו, או מה מידך יקח"? ( איוב ל"ה) מה אם כן, רוצה אלוקים מבני אדם?" התשובה היא שהוא רוצה שאנחנו נחשוב ונחוש תודה. ההודיה לא נועדה לתת משהו לאלוקים. ההודיה נועדה לנו בני האדם, מפני שהיא יוצרת סוג של איכות נפשית אחרת ומשפיעה על תפישת קיומנו בעולם. היא הופכת להיות משמעות חיינו. לנו כבני אדם, היודעים להכיר במעשה בוראם, ההודיה היא המטרה, היא מהות החיים. איכות נפשית שכזו מתארת חוויה רוחנית או את התפתחותו הרוחנית של אדם. צורך רוחני זה הוא בדרגה הגבוהה ביותר שאינה קשורה לתפיסת האדם את עצמו א

החוויה Dobeing על פי א. ד. גורדון המושג חוויה מקביל, מצד אחד, במובן עצם החיים, למושג הוויה being, שאנחנו מבינים בו את עצם המציאות, ומצד שני, במובן כוח השגה הוא מקביל למושג 'ההכרה בעשיה' doing. המושג חוויה כאילו עומד באמצע, בין מושג 'הוויה' ובין המושג 'הכרה בעשיה', בין על פי היקפו הקוסמי (וגם ההגיוני) הממוצע ובין במובן היות החוויה הכוח המתווך בין ההוויה ובין ההכרה. לכן נקרא לו Dobeing שהוא השילוב של הוויה being עם המושג 'הכרה בעשיה' doing, ומשמעותו לממש את ההוויה-to do my being, להיות נוכח בצורה מלאה ומשמעותית. ההכרה בעשיה- doing היא חלק והחוויה היא הכל כי היא שילוב של ההכרה עם ההוויה. ההכרה בעשיה מוגבלת בגבול צורות התנהגות קבועות, התופסות את הדבר המוּכר כמו בדפוס, בעוד שהחוויה היא אין-סופית, הדגש הוא על האין, על אי-הידיעה. ההכרה המעשית- doing היא פירוט ההוויה being למעשים ולהתנהגויות, שעל ידי כך אפשר לתפסה וגם למסרה חלק חלק, אבל החוויה Dobeing אינה מתחלקת ואינה מתפרטת. החי בעל ההכרה המעשית מכיר את ההוויה פרטים פרטים וחי אותה בכלליותה האין-סופית, ב

היצירה "גרנדה"/ אגוסטין לארה שירה: יונית שקד גולן https://youtu.be/s8PNq76x21g אתמול בוצעה בפעם הראשונה בארץ היצירה "גרנדה" על-ידי הזמרת יונית שקד גולן. שקד גולן בעלת קול מיוחד עם מנעד עשיר (מהקונטרה-אלטו ועד למצו-סופראן) בוגרת תואר אומן מהאקדמיה למוסיקה ולמחול ע"ש רובין בירושלים. השיר "גרנדה" נכתב ב-1932 על-ידי המלחין האמריקני אוסטין לארה. הוא זכה לביצועים רבים של מייטב הטנורים בעולם וזמרים נוספים מתחום המוסיקה הקלה. שקד גולן בקולה העמוק והחם ריגשה עד דמעות את הקהל ב"ארנה", שהוקמה במיוחד למופע, באוניברסיטה הפתוחה ברעננה. שקד גולן היא הזמרת היחידה עד כה בארץ, שהעזה באומץ רב לבצע את היצירה, ולעמוד בסטרדנטים הגבוהים שהציבו לה מבצעיה הקודמים. לשקד גולן קול ענק, רב עוצמה, חם, והיא בעלת כישרון מוסיקלי אדיר. נוכחותה הבימתית מילאה את החלל ב"ארנה" וקולה בעל הגוון הנפלא פגש והדהד בלב 2,000 הצופים. אין ספק שבימה כזו, מתאימה לזמרת הענקית והיא מן הנדירות והמופלאות בארץ ובעולם. היצירה בוצעה במסגרת הקונצרט השנתי: צלילים מירושלים ו

הקהל שם המחבר: ניר גולן שם ההוצאה: אוריון הוצאת ספרים שנת הוצאה: 2019 הספר שבידיכם הוא כלי עבודה אישי. זהו מדריך שפותח כמענה לצורך שעלה למול בדידות מקצועית בארגונים וחברות, השונים זה מזה בתוכןובמבנה - גופים שרצו לגדול ולהתפתח בעולם המקצועי החדש, שבו האינדיבידואל הפך להיות אידיאל. האם קרה שחשתם בודדים בעולמכם המקצועי? כמה פעמים חשתם חסרי אונים למול משימה מורכבת שהוטלה עליכם? הספר שבידכם מבקש לייצר מציאות מקצועית חדשה. הקהל הוא מדריך, המעניק מגוון כלים להובלת תהליכי למידה בקהילה ושגרות עבודה לניהולה. הכלים במדריך נוסו ודויקו בעבודה מעשית בשטח לאורך שנים. מדריך הקהל מציג באור חדש את מהותה, חשיבותה ויתרונותיה של הלמידה בקהילה מקצועית. ניר גולן הוא יועץ מומחה העוסק זה 30 שנה בייעוץ חינוכי ומתמחה במנהיגות והכשרת מנהלים. ניר גולן ידוע במודלים שהוא מפתח, אשרמשמשים כלי עבודה יעילים ומדויקים. זהו ספרו השני, ספרו הראשון, מנהל בראש הוא מדריך שימושי ויעיל להכשרת מנהלים. כמו בספרוהראשון, גם בספר הזה נותן ניר גולן מענה לצרכים שגילה במהלך שנות פעילותו באמצעות מודלים שפיתח, ושהוכיחו את יעילו

מודל מעברי" M : ששת ממדי הובלת שינוי במציאות הנוכחית שבה השינוי הפך לשגרה, כל מנהל נדרש להוביל שינויים בארגונו, בכל עת. קיימים מודלים רבים המפרטים את השלבים להובלת שינוי, אך חסר מודל גנרי אחד המתאר את ממדי השינוי לאורך זמן, ללא תלות בסוג השינוי או בשלב בו הוא נמצא. הקושי העיקרי הוא להמשיך את התהליך לאורך זמן עד להטמעתו ולהפיכתו לתרבות ארגונית חדשה. המודל פותח על ידי ניר גולן, עבור מנהל המשלב את ששת ממדי השינוי, בהתאמה לסגנון הניהולי הייחודי לו. ששת ממדי השינוי יוצרים את שמו של המודל מעברי" M : מ קצועי ע רכי ב ינאישי ר   שמי י צירת הזדהות  M mentor - מנטור כל אחד מששת ממדי השינוי משפיע על התנהגותו של אדם בצורה אחרת ומשנה אותה. אוסף ההתנהגויות החדשות מייצרות את התרבות הארגונית החדשה. חשוב לציין כי במהותם ששת הממדים מעצבים את אופי השינוי, כאשר השילוב ו/או המינון בין הממדים מותאם לסוג השינוי, מאפייני האוכלוסייה והתרבות הארגונית. פירוט ששת ממדי השינוי והכלים להפעלתם מ קצועי: ממד הנובע מהיתרון המקצועי של המנהל או מומחה התוכן המלווה את השינוי. הוא

* לאורך כל הפוסט מכונה מקבל הליווי- "מטופל", בכדי להקל על הקריאה . הוגדרו 5 מימדים להובלת מפגש ליווי רוחני שאוגדו תחת ראשי התיבות של המילה שלהב"ת : ש ליחות ל יווי עצמי ה שגחה " ב ועת מפגש" ת פילה ·         ש ליחות מחשבה ותחושת משמעות הקיימת אצל המלווה הרוחני בדבר חשיבות ומטרות תפקידו. שליחות זו היא אמונה פנימית בצדקת הדרך. האדם היחיד נברא בתקופה ובמקום, שבהם יוכל לקיים את פעולתו לשם קיום שליחותו. תחושת השליחות מלווה בענווה. שליחות זו היא אישית וייחודית לכל מלווה באשר הוא . ·         ל יווי עצמי תהליך מודעות עצמית אותו מקיים המלווה לפני, תוך-כדי ואחרי כל מפגש ליווי. התבוננות פנימית על התהליך האישי אותו הוא חווה במהלכו והמשגתו. הליווי העצמי הוא חלק מתהליך הלמידה האינסופי של המלווה וה self-care שלו. תפישת "המטפל הפצוע" המודע לפצעיו האישיים, מסייעת בתהליך הליווי. כאשר הפצע משולב בתוך חוויית החיים השלמה של המטפל, הוא יכול להפוך לנגיש עבורו ולהשתלב במפגש הליווי. ·         ה שגחה הרגשה או תחושה כי כוח עליון שומר על המלווה