Soulagogy

ה- SEL כחווית Dobeing על פי א. ד. גורדון ההכרה המעשית doing היא פירוט ההוויה being למעשים ולהתנהגויות, דרך החוויה Dobeing  חשוב ללמד את מיומנויות ה- SEL . למידה חברתית-רגשית  SEL Social-Emotional Learning  היא  תהליך בו הלומד מודע יותר לרגשותיו ולרגשותיהם של אחרים, מווסת את עצמו רגשית והתנהגותית, מקיים אינטראקציות חיוביות עם אחרים ומקבל החלטות אחראיות.  התהליך מורכב ולכן מטרת המודל על-פי האסכולה הסולגוגיות  Soulagogy  להובלת נפש הלומד, לפשט אותו ולהקל על אנשי החינוך ללמד ועל הלומדים להפנים. ניר גולן מניח כי בתהליך הלמידה הסולגוגית, הנפש נעה בין  being  ל-  doing  ויוצאת החוצה כדי לחוות את המיומנויות בצורת  Dobeing .  הסבר על מושגי יסוד: being  הוויה - שהות ברגע, התבוננות פנימית וחיפוש דרך שאלות אחר מהות, משמעות, זהות, מטרות, "אני מאמין", חזון וכו'. לרוב היא מתוארת במונחים של "סולם ערכים", "מוסר" ו"אמונה". doing  עשיה - ההתנהגויות, וביצועים גלויים (נראים לעין) אותם עושה אדם, אשר במהלכם או בסופם קיים סוג של תוצר או שינוי התנהגותי (רכ

יוטאגוגיה וסולאגוגיה יוטאגוגיה Heutagogy הוא מונח חדש יחסית, אשר הוצע לראשונה על ידי הייז וקניון Hase & Kenyon 2013 בהתייחס למחקר על למידה מוכוונת־עצמית. זו למידה שמוכוונת על ידי הלומד “מתרחשת כשהמוקד הוא במה הלומד רוצה ללמוד ואיך הוא רוצה לעשות כן ולא במה שמלמדים אותו”. הרעיון המרכזי של השיטה, שלפיו הילד בוחר את תהליך הלמידה שלו בליווי אדם מבוגר, נולד בתפיסה החינוכית של ז’אן-ז’אק רוסו (1762) ופותח במאה העשרים לכדי מתודה חינוכית מפורטת בכתביו של הפסיכולוג קרל רוג’רס 1973 . יש הטוענים כי מקורה של המילה בחיבור המילים eauton ו- agoge ,   קרי: עצמי והובלה/הנחיה ביוונית עתיקה. יש הקושרים אותה לפועל היווני heuriskein שמשמעותו לפי פארסלו , Parslow 2010 היא יכולת הגילוי. כך או אחרת, זוהי גישה פדגוגית חדשה הנחשבת מסדר גבוה יותר מאשר למידה פדגוגית או למידה אנדרגוגית המכוונת ללמידה של מבוגרים (2007 Kenyon & Hase ; 2012, Blaschke ) מכיוון שהיא מאפשרת לתלמידים לפתח כישורי ביקורת, פתיחות וגמישות. סולאגוגיה  Soulagogy  (ניר גולן 2017) היא אסכולה חינוכית ל"הובלת נפש הלומד

סולגוגיה: רוחניות וחינוך כמעט ואין עיסוק ישיר בנושא הקדושה במערכת חינוך שאינה משוייכת לזרם דתי. העיסוק בקדושה הוא חלק מחווית היום יום של הלומד ונותנת מענה לצורך בשייכות. בדרך כלל מקורה של מילה מעיד על מהותה: ניתן לשער כי מקור המילה קדוש היא ב"קד אש" כלומר יקוד אש (כמו שדרשו בש"ס קדושין נ"ו ע"ב על "פן תקדש המלאה הזרע" - פן תוקד אש). "קדש" נאמר על הקרבנות הנשרפים באש לכבוד האל, ואחר-כך הושאל לכל דבר שמפרישין אותו לכבוד האל ומרחיקין אותו מתשמישי חול, למרות שאין שם שריפה, כגון: קדושת השבת, ומקראי קודש, הר הקודש ובית המקדש, וכן האדם נקרא קדוש כשהוא דבק באל ומופרש לעבודתו . קדושה- לפי ניר גולן, היא מודעות למשהו הנשגב ממני והמשגתו: היכולת לזהות נוכחות/ חיבור אל דבר מה נשגב/ טרנסצנדנטלי דרך ביטויו בגוף: רגש/ מחשבות או תחושות, השהייה ברגע של קדושה, המשגתו- לשיים את החוויה, להמליל אותה, לתארה במילים, ולחלוק את תיאור הרגע עם אחרים. בנוסף היכולת לשחזר את החוויה דרך התנהגויות/ ריטואלים/ טקסים חוזרים, המסייעים לאדם לחוות/ להתחבר שוב אל הנשגב. לקרוא