There is a Hope
יש תקווה ההוגה הצרפתי ז'אן פול סארטר טען שהתקווה נטועה באדם. הוא לא רק מי שהוא היה או הווה אלא גם מי שהוא עשוי להיות. הוא יכול ליצור אופק חדש ולסרב למה שהוא כבר. במיוחד במציאות המורכבת היום עולה השאלה "איזה אדם אני רוצה להיות וכיצד עלי לעצב את חיי כאן ועתה? " . בימים אלו כשהחוויה הכללית היא של העדר שליטה ואי-וודאות, חשוב לזכור כי חירות האדם היא עתידית ביסודה, הבחירה נעשית בהווה ומתייחסת אל העתיד הרצוי . כלומר הקיום האנושי דינמי ופתוח ומשתרע על־פני שלושת רכיבי הזמן, עבר, הווה ועתיד. בזמן הקיומי ההווה הוא הרגע שבו האדם קובע את היחס בין שני רכיבי הזמן, העבר והעתיד, בחייו הממשיים. האדם הוא בן העבר שאותו אימץ ובן העתיד שבו יבחר: גם אם אנחנו בימי מלחמה, ניתן לבחור "חפץ מעבר" אשר אנו בוחרים בעזרתו לעבור את הימים המורכבים וליצור מציאות חדשה לאחריהם. בלשונו של הפילוסוף הגרמני מרטין היידגר, האדם הוא "יש שהוא לקראת יישות". מתיאור זה לא נובעת המסקנה שעולמו של האדם מעוצב רק על־ידי בחירתו ותודעתו העצמית. לתקווה יש שלושה רכיבים: הראשון, הטרמת העתיד, המבטאת ה