Soulagogy

מודעות לתהליך הלמידה והמשגתו בקהילה לומדת קהילה לומדת מקצועית בעלת נושא או עולם תוכן משותף, מלווה ע"י גורמים אקדמים, המומחים לשלב את התיאוריות עם הידע הפרקטי והניסיון הרב שמגיע מעשייתם בשדה. אחד האתגרים הגדולים ביותר על-פי מודל נשלי"ם לקהילות לומדות, הוא העלאת המודעות לתהליך הלמידה והמשגתו.  במהלך הפעילות בקהילה, הלומד לא תמיד מודע לתהליך הלמידה אותו הוא חווה, ואף אם הוא מודע לו, קשה ללומד לשיימו- להמשיגו במונחים מקצועיים מדויקים. מודעות זו הכרחית לטיוב התהליך ולהמשגתו ללמידה משמעותית. הפרט השותף בקהילה המקצועית הלומדת חווה תחושת שייכות, מרחב בטוח להצגת רעיונותיו המקצועיים ותמיכת עמיתים. מודעות המודעות במודל נשלי"ם היא ההכרה המלאה בחוויה שאנו עוברים במהלך תהליך הלמידה. כלומר זיהוי של מה שאנו מרגישים, חושבים או עושים ברגע מסוים ובמתרחש סביבנו בעודו מתרחש. המודעות היא הכרתו של אדם בעצם קיומו והווייתו, והתבוננותו במחשבותיו, בתחושותיו וברגשותיו. כאשר אנו מודעים מודעות מלאה לעצמנו, פירוש הדבר שאנו מכירים את עצמנו וחיים את חיינו בדרך עשירה יותר. בכל אדם

מודל בש"ם בקהילה לומדת מודל בש"ם בקהילה לומדת מייצר מושג פסיכולוגי חדש: Dobeing . המושג Dobeing הוטבע ע"י ניר גולן ומשמעותו מימוש עצמי של כל תשוקותי, יכולותי והייחודיות שלי לסובבים אותי. המושג תורגם לעברית למילה "הנני"- אני נוכח כאן- Here I am . המונח  Dobeing  מאחד את שני המונחים, ומגדיר אותם כמימוש ההוויה העצמית דרך זיהוי שלושה מעגלי  הבש"ם : ב טן: תשוקות   Passion ש וטף: יכולות   Capabilities מ יוחד: ייחודיות   Uniqueness החלק המשותף לשלושתם, הוא מימוש ההוויה העצמית  Dobeing . שלושת המעגלים יכולים להישאר רק בתחום ההוויה ה- Being , אך ניתן לממשם ולהעבירם ל- Doing . מעבר זה מההוויה לעשייה, הוא מימוש ההוויה העצמית. לכל אדם יש את הבש"ם האישי שלו. מימוש הוויה עצמית הגשמת ההוויה העצמית  Dobeing  יכולה לבוא לידי מיצוי רק דרך סיפוק התשוקות העמוקות של הפרט. הפרט צריך להיות מודע לתשוקותיו, יכולותיו וייחודו, בהיותם המניע והאמצעי למימוש עצמי תחילה ולהגשמה עצמית. במציאות של חיפוש ומימוש העצמי: אינדיווידואליזם  Individualism , קי

החסידות כמציאות מדומה מבוסס על הרצאתו התשיעית: החסידות- השלב האחרון/ זרמים ראשיים במיסטיקה היהודית/גרשם שלום/ ידיעות ספרים (עמ' 335-356) גרשם שלום היה אדם אמיץ מאד על פי הגישה הסולאגוגית Soulagogy : " אני שם לב לעתים שאני מרבה לשקר: אני נתון בסכנה גדולה של כתיבת אגדה היסטורית על עצמי והצדקתה, אגדה שבחלקיה המהותיים - לא בפנימיותה אלא בחיצוניותה - אינה אלא אגדה " . דברים אלה כתב גרשם שלום ב- 4 בינואר 1917 ביומניו האישיים בטרם ימלאו לו עשרים . שלום גרס שהחסידות, הגם שלא ויתרה על הצפייה למשיח, דחקה את זו לפינה ושמה את מרכז הכובד הדתי שלה על חווית הדבקות. הצדיק בחסידות הוא קדוש שדבק באל, המונח אווטאר מתאר התגשמות גולמית על פני האדמה . ירידה ממצב של ישות עליונה (אל) אל ישות רגילה: אדם . אווטאר: מקור המילה אווטארה avatāra בסנסקריט अवतार : פירושה "ירידה"- "אווה" משמעותה "למטה", "טארה" משמעותה "לחצות"- לחצות או לעבור למטה, לרדת. בהינדית   אווטאר,   היא "התגלות" של אל בצורה גשמית. ירידה בהשאלה, של האל מן

מודל הבש"ם השלם להובלת הלומד במסע לפולין מידת הצלחת המסע לפולין נמדדת בשינוי באקטואליזציה העצמית Self-Actualization של הלומד וביכולתו ליישם את מטרותיו באופן מיידי, במציאות הנוכחית, תוך לקיחת אחריות על דרכו האישית. לאורך התהליך החינוכי המלווה את המסע לפולין עובר הלומד תהליך אישי פנימי. מטרות הלמידה בתהליך החינוכי מנוסחות מחדש בהתאם לגישה החינוכית הסולאגוגית Soulagogy .  תהליך הלמידה במסע מסייע ללומד בהגשמה העצמית שלו, שעל פי רוג'רס (Rogers, 1951) היא יצירה עצמית והגדרת תכלית עתידית. הלומד, דרך הסיור באתרים השונים בפולין והמפגש עם שרידי החיים היהודיים הפזורים ברחבי פולין, המייצגים את עושרם הרוחני והתרבותי, מגבש לעצמו את ייחודו כאדם. הוא מבין את משמעותו האישית של החורבן והאבדון של היהודים שנרצחו והיהדות שנעקרה. ייעודה של האקטואליזציה העצמית הוא הגשמת מטרות העצמי כאן ועכשיו. מודל ה בש"ם מסייע ללומד להמשיג את תהליך הלמידה האישי שלו בחיים בכלל ובמסע לפולין בפרט.  תהליך הלמידה מתחיל בשלב ההכנה בהכרות עם מודל ה בש"ם , תוך הבנת תכולתו של כל מעגל: ·