Soulagogy

חוסר יכולתנו להבין את פשר המלחמה במקום לשחות ולהתקדם במרחבי 'ים המלחמה הגדול', חלקנו מנסים לצוף במקום, תוך ניסיון להאחז בפרשנויות ובגילוי עתידות, או שחלקנו טובעים. אנו חווים חוסר-אונים מתמיר , שהוא שינוי תודעתי עמוק אותו ניתן לזהות כתנועה פנימית שורשית בין ייאוש, הנגרם משילוב של חוסר אונים וחוסר ישע לכיוון תקווה. תנועה זו נובעת מקבלת האדם את המצב הקיומי של העדר שליטה מלאה, המתבטא בחוויית חוסר אונים. ככל שהאדם מקבל בהשלמה, באופן מלא את היותו חסר-אונים בתחומים רבים יותר של חייו, מתאפשרת התמרה של תפיסתו את מקומו בעולם ואת מערכות היחסים שלו עם עצמו עם האחר ועם הנשגב. שינוי עמוק זה הוא שינוי רוחני במהותו המתרחש בשלושת הממדים: בין האדם לבין עצמו, בין האדם לבין האחר ובין האדם לבין הכוח העליון הטרנס-פרסונאלי. ההתמרה (טרנספורמציה), שחוסר האונים מייצר היא שינוי מצב צבירה תודעתי מאחיזה בעולם החומר ואשליית השליטה בו, אל התמסרות רוחנית להתחברות אל הכוח העליון, והבנה של האדם כי תחושת חוסר הישע נעלמת ככל שהוא מודע יותר אל החיבור שלו אל הנשגב. חוסר-אונים מתמיר אם כך, הוא קבלה רדיקאלית ומוח

תקציר מודל תחכים/ ניר גולן פיטר סנג'י טען כי "הארגונים שיצטיינו בעתיד יהיו הארגונים שיגלו כיצד למצות את המחויבות של האנשים ואת יכולתם ללמוד בכל הדרגים של הארגון ." מודל תחכים נועד לעודד את הלמידה בארגון ולטפח אצל העובדים הכוונה עצמית בלמידה, תוך התמקדות בלמידת המנהלים בו . עקרונות הארגון הלומד פיטר סנג'י, מומחה נודע בתחום הניהול, טוען כי בעידן הנוכחי הצלחתו של ארגון לשרוד לאורך זמן במציאות משתנה, מותנית בהיותו "ארגון לומד". ארגון כזה, לדבריו, הוא "מקום שבו אנשים מגלים ללא הרף כיצד הם יכולים ליצור את המציאות שלהם, וכיצד יש בידם לשנותה". סנג'י מונה חמישה תחומים (דיסציפלינות) של למידה בארגון, אשר, לדבריו, כל אחד מהם חיוני ותרומתו להצלחת האחר מכרעת, ולכן קיומם המשותף הוא שמאפשר למידה משמעותית של הארגון. חמשת התחומים הם : 1.     מיומנות אישית לדברי סנג'י זהו "התחום של הבהרת החזון האישי שלנו והעמקתו ללא הרף, של מיקוד האנרגיות שלנו, של פיתוח סבלנות ושל ראיית המציאות באובייקטיביות". סנג'י מייחס משמעות רבה לקשרים בין הלמיד

בִּזְמַן שֶׁהַחַיִּים נוֹפְלִים בְּמַהֲמוֹרוֹת  הַמְּלֵאוֹת מַחְשַׁכֵּי רֶשַׁע וָתֹהוּ,  הָעוֹלָם הַגָּלוּי מִתְנוֹדֵד,  סְדָרָיו מִתְעַרְבְּבִים.  הָאָדָם חוֹוֶה דִּלְדּוּל נוֹרָא  הַמּוּכָן לָבֹא עָלָיו וְלִשְׁדוֹד מִמֶּנּוּ אֶת כָּל עֶמְדַת תֻּמָּתוֹ.  כְּדֵי לְהַחֲזִיק אֶת הַמַּעֲמָד יָבוֹא הַתּוֹר שֶׁל הַצִּמָּאוֹן הַבּוֹעֵר אֶל הַתֹּכֶן הַנֶּעֱלָם,  אֶל הַסְּקִירוֹת הַפְּנִימִיּוֹת שֶׁהֵן מִתְנַשְּׂאוֹת מֵעַל לְשֶׁטַח הַגָּלוּי שֶׁבַּחַיִּים, שֶׁבָּהֶן לֹא נָגְעָה יד הַמְּהוּמָה הָעוֹלָמִית.  מִמְּקוֹר חַיִּים זֶה יֵלֵךְ הָאָדָם וְיִשְׁאַב מַיִם בְּשָׂשׂוֹן לְהַרְטִיב אֶת הָעֲצָמוֹת הַיְּבֵשׁוֹת שֶׁל הָעוֹלָם הָרוּחָנִי הַגָּלוּי, שֶׁנִּשְׁאַר בְּמַצָּב כָּל כָּךְ נִדְהָם- מִפְּנֵי תִּגְרַת יָד הַחַיִּים אֲשֶׁר נִתְבַּלְבְּלוּ. "ראש מילין", כפי הנראה, נכתב בשעת מלחמת העולם הראשונה 1917 הדבר היווה אצל הראי"ה מניע להיכנס בכתיבתו לתחום הנסתר, כדרך להשגת טהרה רוחנית בזמן בו הרשע מרובה בעולם.