Soulagogy

A um ॐ is a sacred sound and a spiritual symbol in Indian religions. It signifies the essence of the ultimate reality, consciousness, or Atman. More broadly, it is a syllable that is chanted either independently or before a spiritual recitation in Hinduism, Buddhism, and Jainism. The organismic theorist Kurt Goldstein coined the motive to realize one's full potential: self-actualization. Self-realization is to know oneself. The term can be traced to Advaita Vedanta which means to realize the truth of one's existence. Nir Golan, Educational & Leadership expert, suggests using Dobeing instead of two terms: Doing and Being. Dobeing means to do my being.   The AUM model by Nir Golan: Dobeing is the heart of three cycles: Abilities, Uniqueness and Motivation. Self-realization is identifying our Abilities, Uniqueness and Motivation. ·         A bilities: Skills I'm good at and I do the best. ·         U niqueness: My significant behavior and added value to those a

מודל מַפַּ"ת-עַל להובלת תרבות HR בארגון מטרת צוות ה HR- במאה ה-21 היא לסייע לעובד לגבש את הזהות המקצועית שלו, המשמעות של עבודתו והאמונה שלו בארגון. המודל פותח ע"י ניר גולן, איש חינוך ומנהיגות ומלווה רוחני מוסמך. צוות   HR  מסייע לעובד לגבש את "עמוד השדרה", המצפן המקצועי האישי שלו, בכדי לנווט בבטחה בגלים הסוערים של המציאות המקצועית המשתנה.  " עמוד השדרה" של העובד מוגדר במונח המקצועי:  resilience  רזיליינס. את המילה רזיליינס ניתן לתרגם כגְּמִישׁוּת, אֶלַסְטִיּוּת; יכולת התאוששות מהירה, חוסן נפשי; או כחוסן גמיש.  ארבעת ממדי תרבות HR מייצרים את מודל  מַפַּ"ת-עַל : מ שמעות לעובד פ יתוח מקצועי/ פ עלנות מקצועית ת וך אישי ( well-being ) על   "מעבר"/חשיבת מטא ארגונית פירוט ממדי המודל: מ שמעות לעובד סיוע ומתן משמעות לתפקידו והתנהגותו של העובד, דיוק הערכים, תפיסת עולם, פרספקטיבה, והרבדים המשמעותיים עבורו. לעתים, זו משמעות קוגניטיבית ומופשטת, הנאמרת או נלמדת גם באמצעות כלים מעולמות תוכן אחרים. מוות ה- HR מסייע לעובד להרגיש שהחיים שלו

  וַאֲנִ֗י הִנְנִי֩  אוֹם על פי מזמור בריג ודה, עוד לפני שנוצר העולם, הברהמן חשב; מהמחשבה הזו נוצרה ויברציה שנשמעה כ"אום", כלומר אום הוא היצירה הראשונה שיצר הברהמן, וכאשר נוצר העולם, האום ליוה אותו. בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ, עַל-פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱלֹהִים, מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם. הצליל העתיק והקדוש ביותר בהודו הוא אום, המסמל את המוחלט. הוא נחשב כצליל פעימתו של היקום כולו. בוודות מסופר  כי העולם הוא תוצר של רטט או הדהוד של צליל וכי לקול יש השפעה על התודעה ולכן יש המפרשים את המילה אום בתור "הנני". בתרבות ההודית, האום היא הבריאה הראשונה, היא אלוהים והיא היצירה כולה. "וְאַחַר הָרוּחַ - רַעַשׁ,     וְאַחַר הָרַעַשׁ - אֵשׁ,     וְאַחַר הָאֵשׁ - קול דְּמָמָה דַקָּה." (מלכים א' ט"ו י"א - י"ב) אוֹם. היא נחשבת למנטרה החשובה והאוניברסלית ביותר. זו מנטרה המהדהדת ביקום ובמצב של מדיטציה עמוקה ניתן לשמע אותה. אטמן (סנסקריט: आत्मन्), היא מילה בסנסקריט שפ

משכ"ן הלב מטרת החינוך במאה ה-21 היא גיבוש הזהות, המשמעות והאמונה העצמית של הלומד, לשם כך עליו לעבור תהליך חינוכי ב משכ"ן הלב - התבוננות פנימית. התהליך החינוכי מסייע ללומד לגבש את "עמוד השדרה" שלו, "רוח האדם" שבו, המצפן האישי, בכדי לנווט בבטחה בגלים הסוערים של המציאות המשתנה. לצירוף "רוח האדם" משמעויות רבות ואנו מתכוונים למונח "רוח" בהשאלה: נפש, נשמה או שם כולל ומקיף לתכונות ולחוויות נפשיות שונות כגון רגש, רצון ,  אופי, כוונה, נטייה (מילון אבן שושן, ערך "רוח"). משכ"ן הלב מלווה תהליך רוחני של התבוננות פנימית. כאשר אנו באים להגדיר מהי "רוחניות", נאמץ את ההגדרה של רוחניות שהתקבלה כבסיס לעבודה משותפת בכנס הארצי לתמיכה רוחנית בטיפול הפליאטיבי, בארצות הברית בשנת 2009 ע"י   Puchalski וחבריה: "רוחניות היא המרכיב של האנושיות ,  המתייחס לדרך שבה בני אדם מחפשים ומבטאים משמעות וייעוד, ולדרך שבה הם חווים את החיבור שלהם לרגע, לעצמם, לבני אדם אחרים, לעולם, למשמעות שמעבר, ואף למקודש". ארבעת ממדי מודל  משכ&qu

לִהְיוֹת הָאֲדָמָה שֶׁל כָּל הַשֹּׁרָשִׁים, מְחַזֶּקֶת אֶת אֲחִיזָתָם וּמְבִיאָה אֶת כְּאֵבָם לָעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים. לִהְיוֹת הָרוּחַ שֶׁל כָּל הָעֲשָׂבִים, מְלַטֶּפֶת אֶת שִׁירָתָם וְנוֹשֵׂאת אוֹתָהּ לְעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים. לִהְיוֹת הַמַּיִם שֶׁל כָּל הַדָּגִים, מַקְשִׁיבִים לִשְׁתִיקָתָם וְזוֹעֲקִים אוֹתָהּ בְּעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים. לִהְיוֹת הָאֲנִי שֶׁל כָּל הָאֲנָשִׁים, מִתְפַּשֵּׁט לְתוֹךְ נַפְשָׁם וְחַי אוֹתָם עַד לאין סוֹף בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים. 

הבש"ם המיוחד הופך להיות משמעותי בנשלי"ם בספר " הקהל " מתגלים שני מודלים שלכאורה סותרים האחד את השני: מודל ה בש"ם לזיהוי המיוחד שבכל אדם ומורכב משלושה מעגלים: ב טן- תשוקות ומאוויים, ש וטף- יכולות ומאפיינים, ו מ יוחד- המבדיל ומייחד את אותו אדם משאר האנשים. מודל נשלי"ם המתאר חמישה ממדים לקהילה מקצועית לומדת: נ ושא או נ רטיב משותף, ש ילוב בין התיאוריות לפרקטיקה, ל יווי אקדמי, י צירת מרחב שייכות בטוח ו מ ודעות לתהליך הלמידה והמשגתו. הסתירה היא כתוצאה מתהליך האינדיבידואליזציה (הפרדה, דיפרנציאציה, זיהוי והגדרת ייחודו של הפרט) שמייצר מודל הבש"ם אל מול הקולקטיביות שמייצר מודל נשלי"ם (בניית ישות קבוצתית משותפת). בכדי לפתור סתירה זו נעזר בדברי הרבי מליובאוויטש זצ"ל המבאר כי התורה רצתה להדגיש שתמיד יהיו קיימות שתי גרסאות " ויקהל " ו" פקודי " ולכל אחת יתרונה. ויקהל  משמעותו "התכנסות" ו"קהילה", ואילו המילה "פקודי" קשורה להתפקדות של פרטים ולאינדיבידואליות. כך ששתי הפרשות הללו, אשר מופיעות בתורה

חלום בתקופה הקורונה בחווית המציאות היום בתקופת הקורונה, המוות הוא ממשי יותר מבעבר. הוא מקבל ממדים מוחשיים יותר דרך מספרים, גרפים ומודעות אבל . מטרת החינוך במאה ה-21 היא להקנות ללומד חוסן אישי- "עמוד שדרה" שמוגדר במונח המקצועי: רזיליינס -Resilience  את המילה רזיליינס ניתן לתרגם כגְּמִישׁוּת, אֶלַסְטִיּוּת; יכולת התאוששות מהירה, חוסן נפשי; או כחוסן גמיש . מטרה זו תושג דרך גיבוש הזהות העצמית, המשמעות והאמונה של האדם. הנחת היסוד היא שאת גיבוש הזהות, המשמעות והאמונה לא ניתן לבצע בצורה עמוקה וארוכת טווח ללא שיח על נושא המוות. מוצג בפניכם תיאור חלום סביב נושא המוות, המהווה חלון אל התת-מודע. "אני עולה לטיסה כאשר במטען שלי יש ארון קבורה נייד to go עשוי פלסטיק שחור מחוספס, בעל שוליים בצבע צהוב כתום, מעוצב בצורת חצי ארון קבורה (דלתון קטום משני קדקודיו הצרים)- משמע הגופה בתוכו מקופלת. גודלו כגודל מזוודה גדולה, ברור חיצונית שזה ארון קבורה לנסיעה, יש לו ידית נשיאה ועיצוב של שני שקעים בבטן, כמו של כלי מיתר ענק (קונטרבס) . כשנחתנו ביעד, אני צריך להמתין לראות שהוא הגיע עם שאר הכ