הנני Dobeing

מודל סנהדרי"ן לקהילה לומדת מייצר מושג פסיכולוגי חדש: Dobeing. המושג Dobeing הוטבע ע"י ניר גולן ומשמעותו מימוש עצמי של כל תשוקותי, יכולותי והערך המוסף שלי לסובבים אותי. המושג תורגם לעברית למילה "הנני"- אני נוכח כאן- Here I am. תהליך ה-Dobeing מתחיל על-פי המקורות בשמות פרק לה א:

וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה לַעֲשֹׂת אֹתָם.

"סנהדרין" היא מילה ביוונית synedrion συνέδριον, לטינית synedrium, שפירושה "ישיבה ביחד"– הרכב, אסיפה, כינוס או מועצה. זהו תהליך למידה קבוצתי המתקיים בפורמט של קהילה לומדת. במהלך תהליך הלמידה הקבוצתי נע הלומד בין ה-Being ל-Doing שלו למימוש ה-Dobeing. הוא הופך להיות יותר ויותר "הנני" בקהילה.

תהליך הלמידה הקבוצתי על-פי המודל, מסתיים בירמיהו לא לג:

וְלֹ֧א יְלַמְּד֣וּ ע֗וֹד אִ֣ישׁ אֶת־רֵעֵ֜הוּ וְאִ֤ישׁ אֶת־אָחִיו֙ לֵאמֹ֔ר דְּע֖וּ אֶת־יְהֹוָ֑ה כִּֽי־כוּלָּם֩ יֵדְע֨וּ אוֹתִ֜י לְמִקְּטַנָּ֤ם וְעַד־גְּדוֹלָם֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה כִּ֤י אֶסְלַח֙ לַֽעֲוֺנָ֔ם וּלְחַטָּאתָ֖ם לֹ֥א אֶזְכָּר־עֽוֹד׃

ניר גולן, מומחה לחינוך ומנהיגות, פיתח את מודל סנהדרי"ן לאור צורך הקיים היום בארגונים עסקיים ובמערכת החינוך להובלת קהילות לומדות.

למודל סנהדרי"ן 7 שלבים:

• סבב: כל משתתף מציע נושא או אירוע או סדר יום
• ניתוח: ניתוח הנושא או האירוע הנבחר
• הבנה: בירור מעמיק דרך שאלות אינפורמטיביות/ הבהרה
• דילמה: ניסוח דילמה ניהולית/ חינוכית/ פדגוגית דרך עקרונות מתנגשים
• ריבוי: מגוון רחב של פתרונות מעשיים
• יחיד: בוחר, מיישם ומדווח בפעם הבאה
• נוכחים: ממשיגים את תהליך למידה.

במודל סנהדרי"ן בכל אחד מהשלבים קיים מעבר בין ה-Doing ל-Being תוך כדי גיבוש ומימוש ה-Dobeing.

שני השלבים הראשונים במודל עוסקים יותר ב-Doing שבוצע בעבר או מתקיים בהווה. השיח הוא סביב אירוע או נושא המעסיקים את הקבוצה ואת היחיד. תתכן למידה סביב צורך קיים או שלב בחזון שרוצים לממשו בעתיד. הראי"ה כתב במאמרו 'טללי אורות':

"שתצא השאיפה הדמוקרטית החיצונה על ידי ההשתלמות השכלית והמוסרית הכוללת, כשלא ילמדו עוד איש את רעהו… כי כולם ידעו אותי מקטנם ועד גדולם" (מאמרי הראי"ה, עמ' 26).

המודל מסכם בכל פעם מחדש את תרומתה של הקבוצה לתהליך הלמידה של הפרט, ובכך מעצב כל פעם מחדש את הוויית הקבוצה כקהילה לומדת על פי תפישת מודל סנהדרי"ן. בדברים אלה מדגיש הראי"ה את העובדה שאמנם כן, החינוך הינו במהותו תופעה אנטי­-דמוקרטית. אחרית הימים מהווה הישג ומימוש החזון המוסרי, ובתוכו גם חזון הדמוקרטיה האמיתית והשלמה, הכולל את עקרון "לא ילמדו עוד לדעת את ה' כי כולם ידעו אותו". במודל סנהדרי"ן העיסוק הוא באירוע או בנושא בעל השלכות לעתיד.

מצב ה-Being הוא מצב בו עוצר האדם את עשייתו ושוהה בהווייתו- הוא מחפש את ה-Dobeing שלו, את ה"הנני" שלו, היכן הוא נוכח. העצירה מאפשרת לו להגדיר לעצמו את זהותו, ערכיו, תפקידו בחיים. הוא מודע למחשבותיו, תחושותיו ורגשותיו. מצב זה מאפשר לו לראות  דברים מנקודות מבט חדשות. הוא מתמקד בהווה, בהוויה, מה שמאפשר לו לבנות תובנות חדשות על נושאים בחייו שאולי לא שם אליהן לב בשלב הDoing.

על חזון זה עמדו חז"ל במדרש תנחומא (עקב, ס' יא): "והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר. ולא עוד אלא שאינכם צריכים לאדם שילמדם שנאמר ולא ילמדו עוד איש את רעהו". כשאנחנו עוצרים וחושבים על הפעולות שלנו, בשלב הסבב, הניתוח וההבנה, אנחנו יכולים למצוא דרכים לשפר אותן, ולהפוך אותן ליותר אפקטיביות. העצירה וההתבוננות מאפשרות לנו גם לזהות את המשימות החשובות באמת, ובהתאם לרכז את האנרגיה במקומות הנכונים. תהליך זה מועצם בשלב ההבנה ע"י שאלות עומק, לזיהוי הערכים המתנגשים, ומגיע לשיאו בשלב הגדרת הדילמה. הדילמה הערכית היא שלב העוסק בהוויה, ב-Being בלבד. זהו שלב ייחודי למודל, המחייב את הלומדים לשהות בהווייתם האישית מקצועית, ולזהות את ערכי הליבה שלהם. זהו שלב העוסק בזהותם, בהגדרת תפקידם ובתחומי האחריות. שלב זה קריטי להגדרת ה"הנני" של הלומד.

דברים קרובים נאמרו על ידי הרמח"ל:

ימות המשיח הם הנהגת הגדלות השני… עד שהחומר עצמו מתקדש, והנבואה פשוטה על כל ישראל, כמו שנאמר "אשפוך רוחי על כל בשר", ואז תהיה החכמה מוטבעת בבני אדם בחוקם, כמו שהיא במלאכים, ולכן לא ילמדו עוד איש (כללים ראשונים, כג). הדיוק בהגדרת הדילמה הוא קריטי למעבר לשלב הבא שלב ה-Doing. בשלב זה מוצעים על ידי השותפים לתהליך ריבוי פתרונות, והוא פתוח גם לרעיונות הקיימים מחוץ לקבוצה. בשלב היחיד ממשיך תהליך ה-Doing דרך בחירת פתרון, תיעוד התהליך וההבטחה לדווח על התוצאות של יישומו במפגש הבא.

לכאורה הסתיים תהליך הלמידה מבחינת המעבר בין ה-Being ל-Doing ומומשה ההוויה המקצועית Dobeing, הושלם תהליך "הנני". אך על פי המודל קיים שלב אחרון החשוב להווייתו של השותף בתהליך כלומד.

בשלב הנוכחים ממשיג ומשתף כל אחד מהמשותפים בתהליך הלמידה שעבר במפגש, וכיצד תהליך למידה זה השפיע על הווייתו האישית מקצועית. שלב זה קריטי להוויות הקבוצה כקבוצה לומדת: מבוצעת רפלקציה על תהליך הלמידה, משוב על האווירה בקבוצה, תרומתה ליחיד והעצמת הלכידות.

הראי"ה רואה בעיקרון דמוקרטי-מוסרי זה ביטוי לעובדה שהידיעה האמיתית חייבת להיות מושרשת בעצמיות ובאותנטיות של האדם אפילו היום בעולם שטרם נגאל: "כל מה שנכנס בנשמה אחת מהשפעת חברתה, אף על פי שמועיל לה הדבר מאיזה צד, שסוף כל סוף הוא מקנה לה איזו ידיעה, או איזו הרגשה טובה ומועילה לפעמים, הוא עם זה מזיק לה גם כן, במה שהוא מערב יסוד זר במהותה, ואין העולם משתלם כי אם במעמד של שלילת ההשפעה הזרה, ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את ה' כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם" (ערפלי טוהר, ירושלים תשמ"ג, סב). מודל סנהדרי"ן מסייע ליחיד לעבור משלב ה-Doing לשלב ה-Being לגיבוש ומימוש עצמי "הנני", בכדי ליישם את התהליך מיידית. הוא מתעסק בזהות היחיד כבעל תפקיד ולכן מעצב בכל פעם מחדש את הווייתו המקצועית, ועוזר לו לממש אותה: Dobeing.