Hassidism as Virtual reality
החסידות כמציאות מדומה
מבוסס על הרצאתו התשיעית: החסידות- השלב האחרון/
זרמים ראשיים במיסטיקה היהודית/גרשם שלום/ ידיעות ספרים (עמ' 335-356)
גרשם שלום היה אדם אמיץ מאד על פי הגישה הסולאגוגית Soulagogy:" אני שם לב לעתים שאני מרבה לשקר: אני נתון בסכנה גדולה של כתיבת
אגדה היסטורית על עצמי והצדקתה, אגדה שבחלקיה המהותיים - לא בפנימיותה אלא
בחיצוניותה - אינה אלא אגדה". דברים אלה כתב גרשם שלום ב-4 בינואר 1917 ביומניו האישיים בטרם ימלאו
לו עשרים. שלום גרס שהחסידות, הגם שלא
ויתרה על הצפייה למשיח, דחקה את זו לפינה ושמה את מרכז הכובד הדתי שלה על חווית
הדבקות. הצדיק בחסידות הוא קדוש שדבק באל, המונח אווטאר מתאר התגשמות גולמית
על פני האדמה. ירידה ממצב של
ישות עליונה (אל) אל ישות רגילה: אדם. אווטאר: מקור המילה אווטארה avatāra בסנסקריט अवतार: פירושה "ירידה"-
"אווה" משמעותה "למטה", "טארה" משמעותה "לחצות"- לחצות או לעבור למטה, לרדת.
בהינדית אווטאר, היא "התגלות" של אל בצורה גשמית. ירידה בהשאלה, של
האל מן השמיים אל הארץ והתגשמותו בדמות היסטורית ספציפית, או באיקונה כלשהי במקדש
(ארצ'א- אווטארה), או בקדוש שדבק באל, או בשירי הדבקות שלו. במקור זהו מושג תיאולוגי מרכזי בוישנאויזם (הפלג בהינדואיזם שגורס שוישנו הוא
האלוהות הגדולה ודבק בו) ומציין את ההתגלמויות של האל וישנו.
החדשנות בחסידות היא הניסיון של התנועה לשמר את רכיבי הקבלה המעוררים
אהדה עממית רבה, ללא הממד המשיחי של הקבלה שהיה נפוץ לפני החסידות. החסידות ניסתה
לבטל את רכיב המשיחיות הכולל את המיזוג בין המיסטיקה לתפישה אפוקליפטית. מדובר על
גאולת היחיד דרך גאולת נשמתו. הצדיק הוא דמות חדשה, מנהיג בעל ההארה, אדם שהאל נגע
ללבו ושינה אותו: התגלות אלוהית ביצור גשמי, ירידה של האל והתגשמותו בקדוש שדבק
באל, במילים אחרות- אוואטר. הבעש"ט פיתח סוג חדש של תודעה דתית, שבה
ללמדנות הרבנית לא היה תפקיד מרכזי. הוא יצר חוויה בלתי אמצעית על יסודות מוצקים
בעזרת הספרים הקבליים. חוויה זו היתה מבוססת התלהבות רגשית דרך רעיון הצמצום,
העלאת הניצוצות והדבקות כערך דתי עליון. בתודעה הדתית שפיתח הבעש"ט נוצרים
עולמות חדשים: סביבה מדומה/ מציאות מדומה Virtual reality VR. מציאות
מדומה יכולה לדמות סביבה שבאמת קיימת בעולם הממשי ומעבר לו. אין גבולות לעליית הנפש
מהעולמות שנוצרו במעשה הצמצום: "אבל כשהוא עובד בגדלות- הוא מחזיק עצמו בכוח
גדול, ועולה במחשבתו ובוקע כל הרקיעים בפעם אחד, ועולה למעלה מהמלאכים והאופנים
והשרפים והכסאות. וזהו עבודה שלמה..." (צוואת הריב"ש/ וורשה תרע"ג/
עמ' 27). תיאור העלייה המחשבתית הבוקעת את הרקיעים ועוברת בדרכה מלאכים, אופנים,
שרפים וכסאות, הוא תיאור מדויק ומבריק של מציאות מדומה המדמה עולמות שאינם קיימים
בעולם הממשי. פירוט העבודה השלמה זהה למהלכים הקיימים היום במשחקים ווירטואליים. אווטאר או יַצְגָן avatar अवतार משמש לתאר את דמותו של השחקן בעולם הווירטואלי/ מציאות מדומה של משחק המחשב או משחק
האינטרנט. "גם עניין הדבקות הוא כשעושה מצווה או עוסק בתורה, ועושה הגוף כסא
לנפש ונפש לרוח... ועל ידי זה נעשית הנשמה כסא לאור שכינה שעל ראשו, וכאילו האור
מתפשט סביבו והוא בתוך האור יושב ויגיל ברעדה." (אור הגנוז לצדיקים/ זאלקווא,
תק"ס-1800/ פרשת בראשית/ ח ע"ב)
מתוארת מציאות בה נוצר חיבור דרך הדבקות במהלך עשיית
המצוות או העיסוק בתורה, בין מציאות פיזית המורגשת באווירה אקסטטית במהלך תפילה, לבין
מציאות מדומה בה הופכת הנשמה לכסא לאור השכינה. אור זה מתפשט סביב הצדיק, והוא
חווה בצורה מדומה ישיבה בתוך האור בגיל ורעדה. בקטע מתוארת בצורה מדויקת מציאות
רבודה Augment AR Reality. מציאות רבודה מתארת חיבור בין המציאות
הפיזית כפי שהיא מורגשת לבין המציאות המדומה. תפקידה הוא לתאר תחום ביניים של
שימושים במציאות המדומה בתוך המציאות האמיתית. תחום הביניים בחסידות מתואר לרוב דרך דימוי "הכסא הריק". רבי נחמן מברסלב משתמש באנלוגית "הכסא
הריק" להדריך כיצד דרך מציאות רבודה למלא את הכיסא הריק, את העצמי המנוכר
והמרוקן, על-ידי נטישת העצבות ומציאת תקווה ושמחה.
איור
המתאר את האגדה על המהר"ל ועל הגולם מפראג, מאת הצייר הצ'כי Mikoláš Aleš
דוגמה נוספת לאלמנט המייצר תחום ביניים בו מתקיים
שימוש במציאות הרבודה בתוך המציאות האמיתית נמצאת בכתביו של יהודה ליווא (שחי סביב
השנים 1520-1609)- המהר"ל מפראג של אגדת הגולם, "המחבר החסידי הראשון".
גולם הוא גוש של חומר בדמות אדם שמקובלים יודעי תורת הנסתר הפיחו בו רוח חיים על ידי שם קודש או על ידי
משיכת השפעה אסטרלית מהכוכבים/ האגדה
מספרת כי את הגולם היו יוצרים בשעה קשה לעם ישראל, לאחר שרבנים היו שומעים
קול ממרום הקורא את זעקתם של היהודים. אחת הגרסאות ליצירת הגולם, היה על ידי כך שהיו כותבים את השם המפורש על פיסת נייר ומניחים אותה בפיו של גוש
החומר ואחר כך היו רושמים את המילה "אמת" על מצחו. כאשר היה צורך להפסיק את פעולת הגולם, נמחקה האות א' וכך הוא נותר מת
תפישת המציאות החסידית המונהגת על-ידי אווטאר
צדיק, היא סוג של מציאות מדומה. כשהצדיק יורד לעומק העצמי שלו, הוא עובר דרך כל
העולמות. בתוך העצמי שלו הוא מסיר את המחסומים המפרידים בין הספירות השונות. בתוך
העצמי שלו הוא עולה על גבולות הקיום הטבעי, דרך יצירת מציאות מדומה, ולבסוף- בלי
לצאת מתוך עצמו- הוא מגלה שהאל הוא "הכול בכול" ו"אין עוד
מלבדו". כאשר לכל אחת מאין-ספור הדרגות של העולם התיאוסופי יש מצב נפשי נתון
תואם- מציאות רבודה- בפועל ובכוח, אך בכל מקרה מצב שניתן לתפוש ולחוות אותו- הופכת
הקבלה לכלי לניתוח פסיכולוגי ולהכרה עצמית, כלי שדיוקו הוא לא אחת מדהים.
אווטאר הוא גם שם משתמש, שם משחק, שם
בדוי, תג גיימר, שם מסך. הוא שם שאומץ על ידי גיימר וידאו ומשמש כדרך הזיהוי
המועדפת לקהילת המשחקים. השימוש של שמות משתמש נפוץ בעיקר כאשר משחקים במשחקים
מרובי משתתפים באינטרנט, או בכנסי ספורט אלקטרוניים. הצדיק הוא אווטאר- הוכחה
ממשית של האפשרות לחיות על פי האידיאל החסידי. הצדיק, כבעל ההארה, הופך למנהיג
עממי ולמרכז הקהילה, של המאמינים שחייהם נסבים סביב אישיותו הדתית. הצדיק
"הוא בעצמו נעשה תורה", חייו הם אלה שהעניקו לאישיותו ערך דתי. הצדיק
הוא ההתגלמות החיה של התורה. אווטאר, היא "התגלות"
של אל בצורה גשמית. ירידה בהשאלה, של האל מן השמיים אל הארץ והתגשמותו בדמות היסטורית
ספציפית, לדוגמה:
רבי מנחם מנדל מקוצק. הוא היה אווטאר לא כ"קדוש" אלא כמנהיג רוחני אמיתי. רבי
מנחם מנדל מקוצק לא רחש שום חיבה לקהילה החסידית שאת עול הנהגתה נשא בהסתייגות
רבה. הוא שנא רגשנות, מספרים שבתשובה לשאלה על הדרך המובילה את האדם אל האל ענה
בכנות ובקצרה, וציטט את הפסוק מבמדבר לא, נג: "אַנְשֵׁי הַצָּבָא בָּזְזוּ אִישׁ לוֹ". לצדיק סמכות דתית עליונה, הוא
מועלה למעמד של מקור השראה קנוני ושל מתווך ההתגלות האלוהית- אווטאר.
תגובות
הוסף רשומת תגובה