Far from worries/ Yonit Shaked Golan's new album
״רחוק מדאגות״: אלבום בכורה ליונית שקד גולן
זמרת
העם יונית שקד גולן, בחרה לגעת באלבומה הראשון ״רחוק מדאגות״, במצוקתם של האנשים
קשי-יום הנדחקים לשולי החברה. "שקד גולן היא אחת הזמרות הטובות ביותר שפועלות
מתחת לרדאר של התרבות הישראלית" כך כתב עליה בן שלו בביקורתו
ב"הארץ". שקד גולן היא זמרת מרתקת בעלת גוון קולי מיוחד ועוצמתי הפועלת
בזירת המוסיקה מזה כמה וכמה שנים כמבצעת מחוננת של שירים ויצירות הלקוחים מז'אנרים
שונים ומגוונים מן המוסיקה הקלאסית דרך הג'אז ועד למוסיקה ישראלית ועממית בה
התמחתה, יצירות אשר נכתבו והולחנו על ידי מיטב היוצרים. ביצועיה קנו להם שם דבר
בעולם המוסיקה הישראלית והעממית בארץ ובעולם. שקד גולן היא זמרת אשר כל השומע
יכול לזהות אותה כזמרת עם. באלבום הבכורה מרשימה שקד גולן במנעד קולי רחב, וקולה נובע
מתוך הרגש ומגיע הישר ללב. שירתה עמוקה ולעיתים מחוספסת, מייצרת שיח עמוק
ורגשי עם הקהל. כמבצעת ששרה חומרים שונים ומגוונים הושפעה יצירתה מסגנונות רבים
אשר באים לידי ביטוי בלחניה. היא מבטאת באופן הגשתה את שורשיה הישראלים, מקורותיה האתניים-שורשיים
והשפעות היוצרים השונים.
האלבום
נפתח בשיר "אל תאמר אהבה" המתאר אהבה בלתי אפשרית. זהו סיפור
אגדה על אישה שאינה יכולה להכיל את עובדת היותה נאהבת, אישה המסוגלת לאהוב באופן
טוטלי ובלתי מתפשר אך אינה יודעת לקבל חזרה אהבה. בסיפור האגדה בשיר "הקללה"
היא הרגע שבו מישהו מחזיר לה אהבה והיא נשברת לרסיסים. זוהי אלגוריה לכל אותם אנשים
שאינם יודעים לקבל אהבה.
בשיר
״גל זיכרון״ מוצגת אישה שכולה, הניצבת על שפת "ים השכחה" שהשאירו
לה מתיה. הבית האחרון בשיר נכתב בהשראת סיפור אסון השייטת באנצריה ואתר ההנצחה
בשבי-ציון. הלחן מדמה את הגלים המלחכים ואוספים אליהם את שיירי הזיכרון על החוף אולי
כמו המדינה אשר לא תמיד לוקחת בחשבון את בנות הזוג הלא רשמיות שאיבדו את יקיריהן.
באלבומה
"רחוק מדאגות" בחרה שקד גולן לכתוב טקסטים מאירים באור נוקב מצבים וסיטואציות
שלא תמיד נוח לנו להביט להם "בעיניים", במפגש עם הלחנים של שקד גולן מתעצם
המסר על דרך הניגוד. "רחוק מדאגות" הוא הכל חוץ מרחוק מדאגות, בשיר ״חתונה
בשכונה״ מוצג רגע שמח לכאורה, של זוג אשר חלום חייו מתגשם, אך באותה נשימה
מסתיים. הלחן קצבי ומרקיד מעצים את הסתירה בין החגיגה ביום חתונה לבין האתמול
והמחר, הזוג הצעיר יצטרך להוכיח לכולם מה הוא "שווה" –" מחר ת'סדין
העם פה ידרוש" ואצל כל שאר החוגגים "לשמחה יש כאן תוקף מחר הוא כבר פג...". למולו
נמצא השיר ״עונג שבת״, שהוא רגע נוסטלגי, שקד גולן משתפת בו את השומע
בחווית ילדות אינטימית ושמחה אשר אליה היא מתגעגעת. פירוט הפעולות ומקצב השיר
מעבירים את החוויה בשלמותה.
"מול
מי את ניצבת" הוא שיר אמיץ
המעמיד את הגיבורה מול עצמה כערומה מול מראה. המציאות הפנימית כואבת למבט. האויב
מולו היא ניצבת הוא האויב הגדול ביותר אותו היא פוגשת, והיא מנסה להתעמת איתו
בשיר. השיר בנוי כדיאלוג פנימי עמוק רווי קולות.
"שיר הערש" המופיע באלבום מלווה בהומור ציני והופך אותו לאחד משירי
האלבום המורכבים יותר: אם המרדימה את עוללה, מעודדת אותו לחלום חלומות, בשעה שהיא כבר
איבדה את חלום חייה. ב"שיר ערש" היינו מצפים ששיר ערש בעזרתו מרדימה האם
את בנה, תוך כדי נענועו, ידבר על אושר וחלומות. השיר פותח בתקווה "יום בו לא
תפחד....", הפחד המדובר בשיר הוא הפחד האישי של האם, אשר עומקו ומהותו נחשפים בהמשך. השיח סביב הקשיים האישיים של האם הופך את השיר למונולוג. האם המערסלת את תינוקה, מנסה להרגיע את
עוללה, מבלי משים השיר הופך לשיר ערש עצמי, הנועד להרגיע את עצמה. האם השקופה- שאף
אחד לא רואה אותה, נמצאת במצב הישרדותי תמידי. שיר הערש של שקד גולן הוא מונולוג
עצוב, נוקב אך מציאותי, של אוכלוסיה שלמה של אמהות שקופות, החיות את היום יום, ללא
חלום. שמו של האלבום לקוח מתוך שיר זה.
״הגרעין
שבי״ הוא אחד משירי האהבה היפים ביותר
שנכתבו בתקופה האחרונה וניתן להשוות אותו לשיר אלמותיים של משוררים כמו פן ואחרים.
הבדידות האיומה ביותר שעורגת לאהבה אמיתית שתראה את "הגרעין הטהור"
הפנימי. בדידות כל-כך עמוקה, כזו שלא ניתן למלא, כל שנותר הוא לבכות יחד עם
הגיבורה ולהקשיב למלמול שפתיה הנואשות.
"ארמון
אלהמברה" מציג את מעמדה של האישה כחפץ חסר
משמעות. האווירה במקום הנפלא והמתוייר הזה שבחבל אנדלוסיה עומדת בסתירה למצב הנשים
שחיו בו. השיר פותח בתיאור הפסטורלי "על שפת המזרקה ציפור...", כשמטיילים
במקום מבלי לדעת את סיפורו הוא נראה כאחד מפלאי תבל, אולם כבר בבית השני נגלה לנו סיפורן
של הנשים שחיו בצילם של הגברים, "מלכים רוו פה נחת ונשים יגון עמוק". הלחן
והעיבוד העוצמתיים מביאים לידי ביטוי את המורכבות הרגשית שבשיר.
"עמוק בבטן אדמה" הוא שיר כאב קוסמי הזועק את קולה של אמא אדמה ל"בניה"
שבגדו בה. ללא חשש מטיחה שקד גולן בשומע אשמה בכל נושא הקיימות העולמית. בשיר
מתחננת האדמה אל "בניה" לחזור ולקחת אחריות עליה.
"עד מתי"
הוא שיר תפילה ותקווה כנה ליקום רגוע, ליום שבו כל בני האדם ישכנו יחד בשלום
ובשלווה, ללא אלימות ונקם. השיר מייחל ליום שבו תשרה השכינה על כולנו.
שקד גולן אינה מפחדת להביע כאב ורגש, ולגעת בנושאים אישים. היא
מטפלת בדברים בצורה ישירה ולא מתחכמת. המסר מועבר למאזין באמצעות לחנים המשרתים את
הטקסט. בחלק מן השירים, הלחן מהווה קונטרסט ובאחרים מתמזג עם הטקסט בצורה
הומוגנית. העיבודים המצוינים של דניאל סלומון מעצימים את אמירה של שקד גולן ושמים
את השירה במרכז. שקד גולן מאמינה כי יש לראות כל אדם כבעל נשמה, ולא כמכשיר מועיל
או כלי להגשמת תכניות.
לסיכום ניתן לומר כי יצירתה של שקד גולן, היא סוג של וינטג' או
רטרו מוסיקלי, בעלת ניחוח אומנותי המזכיר לנו שירים של פעם השזורים באלמנטים
עכשוויים עם רוחות מספרד ומארצות המזרח, לשקד גולן אמירה טקסטואלית חזקה. המילים
מספרות סיפור בכל אחד מהשירים באלבום. בין המילים ללחנים נוצר משחק המתעתע במאזין
ומושך אותו להקשיב לסיפור שוב ושוב כמכושף. אלבומה הייחודי ״רחוק מדאגות״, אינו משוייך לז׳אנר מסוים,
סגנונה האקלקטי מייצר זהות חדשה. שקד גולן היא צנועה אך בעלת נוכחות בימתית כובשת
וסגנון הגשה ייחודי מובהק. שקד גולן מבטאת באלבומה את כאבו ואהבותיו של האיש
ברחוב, את תחושותיו ומחשבותיו, את תסכולו ותקוותיו.
קישור להאזנה לאלבום:
קישור להאזנה לאלבום:
תגובות
הוסף רשומת תגובה