Future Pedagogy in Professional Learning Community
"שאגת פז"
בנשלי"ם: עקרונות פדגוגיה מוטת עתיד (פמ"ע) בקהילה מקצועית לומדת
עקרונות נשלי"ם על פי ניר גולן:
זוהו חמישה מאפיינים ועקרונות מנחים למהות הגדרתה של "הַקְהֵ֣ל"
("הַקְהֵ֣ל" כשם קוד מקצר לציון "קהילה מקצועית לומדת" Professional Learning Community, או בקיצור (PLC. החמישה אוגדו תחת ראשי התיבות של המילה נשלי"ם. כל אחד מן
המאפיינים יכול לעמוד בפני עצמו, אך רק החיבור של כל החמישה מגדיר את
"הַקְהֵ֣ל". קהילות אשר אינן מקיימות את חמשת המאפיינים יחד אינן
"הַקְהֵ֣ל".
חמשת המאפיינים:
●
נושא או עולם
תוכן משותף
●
שילוב בין תיאוריות ופרקטיקה
●
ליווי על
ידי גורמים אקדמיים
●
יצירת מרחב בטוח ותחושת שייכות
●
מודעות לתהליך הלמידה והמשגתו
עקרונות נשלי"ם מסייעים ללומדים להשלים זה את זה לכדי "הַקְהֵ֣ל",
ולהגדיר ולהבחין בין "הַקְהֵ֣ל" לבין כל מסגרת קבוצתית לומדת אחרת.
פירוט נשלי"ם ל"הַקְהֵ֣ל":
נושא
או עולם תוכן משותף
הנושא או עולם התוכן המשותפים נבחרו על ידי כל הלומדים ב"הַקְהֵ֣ל" והם
רלוונטיים לכולם.
הלמידה על-פי נשלי"ם היא תהליך נפשי: כמו הפנים שבמים בפסוק המצוטט לעיל, המשתנים כשאנחנו
משנים את הבעתנו, כך לב האדם שמולנו, הרגשות שבלב הזולת, משתנים כאשר אנחנו משנים את רגשותינו כלפיו. תהליך הלמידה ב"הַקְהֵ֣ל" מתבצע
באמצעות הדהוד הנושא או התוכן המשותפים בין הלומדים. הלומד רואה בו זמנית את
בבואותיהם של כל השותפים לתהליך הלמידה ב"הַקְהֵ֣ל". כמו ההשתקפות וההדהוד המציבים מולנו את בבואתנו, כך התנהגות הלומדים ב"הַקְהֵ֣ל" משקפת את התנהגותנו.
שילוב בין תיאוריות ופרקטיקה
לאורך כל המפגשים משולבים זה בזה תיאוריות ומודלים. הפרקטיקות המיושמות נבדקות ומתורגלות בין המפגשים.
תהליך הלמידה האמיתי מתרחש בין המפגשים, כאשר הלומד מתרגל ומיישם את
הכלי שרכש במהלך מפגש "הַקְהֵ֣ל". הוא חוזר למפגש הבא עם רפלקציה
ותובנות על הכלי ואופן השימוש בו ומשתף אותן עם חבריו ל"הַקְהֵ֣ל", ובכך
הוא מדייק ומשפר את ביצועי הקהילה כולה, על סמך ניסיונו האישי.
ליווי על
ידי גורמים אקדמיים
שימוש בביבליוגרפיה, מקורות אקדמיים או
בליווי מומחה תוכן מן האקדמיה, לאורך כל התהליך או במקומות הנדרשים.
ב"הַקְהֵ֣ל" מבוססת נשלי"ם, הנושא או התוכן המשותפים מהווים
פלטפורמה לתהליך צמיחה, תוך שילוב בין התיאוריה לפרקטיקה. ככל שהליווי האקדמי
איכותי יותר "הַקְהֵ֣ל" מגיעה לידי דיוק מרבי, בהתבסס על מאמרים, ליווי
וייעוץ אקדמי. תהליך האקדמיזציה מסייע ליצירת הבהירות והשקיפות של תהליך הלמידה.
יצירת מרחב בטוח
ותחושת שייכות
ב"הַקְהֵ֣ל" נוצרים אווירת שיתוף, אינטימיות ומרחב
בטוח, ללא חשש מ"דליפה" אל מחוץ לקהילה. חברי הקהילה סומכים זה
על זה ואחראים אחד לשני. דרך ההשתקפויות ההדדיות נוצר המרחב הבטוח לשיתוף אמיתי ואותנטי ב"הַקְהֵ֣ל",
ונוצרת אחריות הדדית תוך העצמת תחושת השייכות. "הַקְהֵ֣ל" מבוססת על נאמנות חברי
הקבוצה אחד לשני ועל אהבת האדם את רעהו.
מודעות לתהליך הלמידה
והמשגתו
לאורך כל תהליך הלמידה ובמיוחד בסוף כל מפגש, מתבצע שיתוף כל
הלומדים בחווית הלמידה שהתרחשה במהלך המפגש, כלומר יישום היכולת
המטה-קוגניטיבית להמשיג את תהליך הלמידה שהתרחש במפגש. מטה-קוגניציה היא חשיבה על תהליך הלמידה או חשיבה על חשיבה.
מטה-קוגניציה מתייחסת לחשיבה מסדר גבוה, אשר כוללת מודעות ושליטה פעילה על תהליכים
קוגניטיביים העוסקים בלמידה. היא מתייחסת לתהליכים
המשמשים לתכנון, בקרה והערכה של תהליך הלמידה, וההבנה והביצוע של הלומד.
מטה-קוגניציה כוללת מודעות ביקורתית לתהליך הלמידה, ובאה ליד ביטוי ביכולתו של
הלומד להמשיג לעצמו את תהליכי הלמידה שלו ואת אופן חשיבתו. קיימת מודעות לתהליכי חשיבה וסגנונות הלמידה של
הלומד, וידע באסטרטגיות שיכולות לשמש עבור משימות למידה שונות. נוצרים שליטה וויסות עצמי: מעקב אחרי תהליכי החשיבה
של הלומד, ויסותם והערכתם. המודעות במהלך הלמידה היא הכרתו של אדם בעצם קיומו
והווייתו, והתבוננותו במחשבותיו, בתחושותיו וברגשותיו בזמן תהליך הלמידה. כאשר אנו
מודעים מודעות מלאה לעצמנו, תהליך הלמידה הופך להיות משמעותי יותר ומייצר
רלוונטיות, ערך ומעורבות מדויקים יותר בתהליך הלמידה. מודעוּת לתהליך הלמידה ב"הַקְהֵ֣ל"
פירושה להחזיר לעצמנו תכונות או היבטים של עצמנו שאיבדנו בשל חוסר שימוש (כגון
אינטואיציה), או הדחקה (כגון רגשות ומחשבות שבחרנו או רצינו שלא להתמודד אִתן), או
בשל סיבות רבות אחרות. המודעות מאפשרת לנו להתנהג במקרים השונים בחוכמה ומתוך
בחירה, ולא מתוך הרגל אוטומטי. כמות הגורמים המשתנים המעורבים ומשפיעים על תהליך הלמידה
ב"הַקְהֵ֣ל" היא רבה, ולכן נדרשת מודעות ברמה גבוהה גם לתהליכים
המתרחשים בקבוצה כקבוצה, וגם אצל הלומדים כפרטים.
פדגוגיה מוטת עתיד (פמ"ע) היא ניסיון להפוך את מערכת החינוך
רלוונטית לרוח הזמן. יישום ששת עקרונות הפמ"ע נותן מענה ללומד בתקופה של
אי-ודאות לגבי העתיד, בסביבה משתנה תדיר. פירוט עקרונות הפמ"ע- מודל "שאגת פז" על פי ניר גולן:
שיתופיות היא תהליך
שבו שתי ישויות או יותר פועלות יחדיו כדי לממש או להשיג יעד משותף בהצלחה. קהילות למידה
במסגרתן יוכלו לשתף ולרכוש ידע חדש, ללמוד מניסיונם של אחרים, לקבל סיוע בפתרון בעיות.
אי-הפורמלית היא פעילות אנושית המתבצעת מחוץ
למסגרות ארגוניות ומוסדיות פורמליות, בעלות ערך רב לפרט ולחברה, המאפשרות לפרטים להעצים
את יכולותיהם והישגיהם על ידי מיצוי מלוא הפוטנציאל של הזדמנויות הפעולה והלמידה הקיימות
במרחבי החיים.
גלוקאלית ורב תרבותית משלבת באופן מאוזן והרמוני
תכנים ותכניות לימודים גלובליים ולוקאליים העוסקים בהיבטים חברתיים, טכנולוגיים, כלכליים,
חברתיים, פוליטיים, ותרבותיים. מרחיבה את ההיכרות של הלומד עם תרבויות שונות ומקדמת
את יכולת הפעולה שלו בעולם גלובלי ורב תרבותי תוך שמירה וחיזוק של המרכיבים הלוקליים.
תמורתיות דרך מיומנויות
של חשיבת עתיד וזמישות: יכולת חשיבה מערכתית, כישורי סריקה, חיזוי, גיבוש חזון ותכנון.
מיומנויות למידה עצמית ולמידה לאורך החיים, יוזמה ויצירתיות, יכולות הערכה, יכולות
שיתוף פעולה. להבין את המציאות המשתנה ולהסתגל אליה.
פרסונליזציה היא התאמה אישית של תכנים, מוצרים
ושירותים לצרכים והרצונות הספציפיים של אדם מסוים כדי להגדיל את הערך המוסף שהוא מקבל
מ"הַקְהֵ֣ל". התאמה אישית המבוצעת על ידי האדם עצמו.
זהות ותכלית אישית כעוגן להתמודדות עם המציאות
המשתנה (עיקרון התמורתיות). פיתוח זהות ותכלית אישית אותנטית ב"הַקְהֵ֣ל". פיתוח יכולת ההסתגלותית למצבי חיים מגוונים בשלבי ההתפתחות השונים.
כל אחד מן העקרונות בא לידי ביטוי במימד
אחר של נשלי"ם על פי הטבלה הבאה:
סיכום הטבלה:
מהות הפמ"ע ב"הַקְהֵ֣ל" היא הקניית כושר הסתגלות לתנאי
אי-ודאות. "הַקְהֵ֣ל" היא פלטפורמה לשיתופיות המאפשרת גלוקליות. תהליכי
הלמידה בה מעודדים אי-פורמליות ונותנים מענה לתמורתיות. נוצרת פרסונליות ומגובשת זהות
ותכלית אישית לכל לומד, תוך מודעות לתהליך הלמידה והמשגתו בעזרת מודל נשלי"ם.
"שאגת פז"- אַרְיֵ֥ה שָׁאָ֖ג מִ֣י לֹ֣א יִירָ֑א אֲדֹנָ֤י
יֱהֹוִה֙ דִּבֶּ֔ר מִ֖י לֹ֥א יִנָּבֵֽא׃ (עמוס ג ח)
•
הנבואה בקרבי היא כשאגת אריה, והוצאתה בכלי הדיבור היא תגובה לא
רצונית, כמו היראה משאגת הארי.
•
"ה' א-להים דיבר מי לא ינבא" – משום כך על העם להבין שנבואת
הנביא באה לטובתו למען ייטיב דרכיו וימנע את מימושה של הנבואה.
האופן שבו הפרטים משלימים זה את זה ב"הַקְהֵ֣ל" מתואר בצורה
מופלאה בפסוק:
כַּ֭מַּיִם הַפָּנִ֣ים
לַפָּנִ֑ים
הגאון מווילנה בפירושו מסביר: "כמו
המים שמראים פני האדם כפי שמראה עצמו למים, אם יעקם פניו גם המים יראו כן, כן לב
האדם לאדם – אם ליבו טוב לאדם, אותו אדם גם כן טוב עימו, אף שאינו יודע ליבו".
כלומר, כשם שכשאדם מביט במראה משקפת לו זו את עצמו בדיוק, אם יסביר
פנים תחייך אליו ואם יעקמן תעקם אליו בחזרה, כך גם הלומד ב"הַקְהֵ֣ל":
אם יחייך אל האחר וירחיב לבו לקראתו, יחייך אליו האחר חזרה, אך אם יחמיץ פניו,
סביר להניח שהאחר יחמיץ פניו גם כן ויסגור לבו.
תנא רבי אליהו (אליהו זוטא י"ד): "אין
ישראל נגאלים לא מתוך הצער, ולא מתוך השעבוד, ולא מתוך הטלטול, ולא מתוך הטירוף,
ולא מתוך הדוחק, ולא מתוך שאין להם מזונות, אלא מתוך עשרה בני אדם שהם יושבים זה אצל זה, ויהיה
כל אחד מהם קורא ושונה עם חברו וקולם נשמע". מבאר רבי חלפתא בן דוסא איש
כפר חנניה ואומר: "עשרה שיושבין ועוסקין בתורה, שכינה שרויה ביניהם".
האחדות מגיעה מתוך החיבור השלם המושתת על שמיעה והקשבה לנפש הזולת. המטרה
להשתחרר מראוותנות ומאגוצנטריות, לפתח מודעות עצמית, להתרחק מהתנשאות והשתלטות,
להוביל מתוך ענווה.
תגובות
הוסף רשומת תגובה