Integrity according to Soulagogy
עקרון התכלול על-פי הגישה הסולאגוגית
מבוסס על
"חשיבת עתיד ופדגוגיה מוטת עתיד"/ משרד החינוך
- כל המודלים לקוחים מתוך הספר "הקהל"/ ניר גולן/ הוצאת אוריון/ 2019
מטרת הסולאגוגיה Soulagogy להוביל את נפש
הלומד לגבש את הוויתו המעשית/ ה-Dobeing שלו. הוויתו של
הלומד משפיעה על התנהגותו תוך חיפוש אחר משמעות, תכלית ומודעות ערכית. נקודת המוצא
בגישה זו היא כי לקיום יש תכלית ולבחירותיו ולמעשיו של הלומד יש משמעות. בתהליך
החיפוש מגדיר הלומד את הבש"ם האישי שלו תוך גיבוש ה-Dobeing שלו, בעולם של שינויים מהירים ושל ריבוי קבוצות השתייכות. אתגר
השעה הוא היכולת לשמור על Dobeing משמעותי
במציאות המתאפיינת בתמורתיות ובביזור. התמורות החברתיות, הטכנולוגיות, הכלכליות,
הסביבתיות והפוליטיות, הן תמורות פרדיגמאטיות רבות עוצמה, המשפיעות זו על זו,
משנות את סדרי העולם ויוצרות מציאות השונה באופן מהותי מזו שהכרנו העבר.
במציאות עתירת תמורות, פיתוח זהות ותכלית אישית הינו חיוני כעוגן
רוחני, רגשי וקוגניטיבי. הבש"ם האישי של הלומד הוא ליבת האישיות וההוויה
הכוללת שלו. הוא משקף את המאפיינים המבניים של האישיות, וכן את היכולת ההסתגלותית
למצבי חיים מגוונים בשלבי ההתפתחות השונים (קוהוט, 2005).
מושג ה-Dobeing מתייחס למכלול
התפקודים הנפשיים והגופניים ולאופן בו נתפש האדם בעיני עצמו. ה-Dobeing נוצר ונתמך באמצעות אינטראקציות בלתי פוסקות בין הנפש לבין
הסביבה. תהליך התפתחותי בריא מאפשר יצירת תחושה של Dobeing לכיד (קוהרנטי) ועקבי לאורך זמן. קצב התמורות הולך ומואץ, הלומד
נדרש לתפקוד בו זמני בריבוי זירות המשפיע על ה-Dobeing שלו. ריבוי הזירות הוא כר פורה ונפלא ללמידת נחי"ל. בתהליך
למידת נחי"ל יוצאת הנפש בחיפוש אחר משמעות חדשה במציאות משתנה. בלמידת
נחי"ל ישנה חשיבות רבה לתכלול של חוויית ה-Dobeing בשלב ה-Searching, הלכידות של
הזהות האישית ממומשגת בשלב ה-Naming, והוא משתף
בשלב ה-Adaptive Learning במכלול
חוויותיו לכדי יצירת קיום הוליסטי וקוהרנטי.
מציאות מורכבת כרוכה בערעור תמידי וגואה של העולם הקיים. מצד אחד, יש
בכך אתגר של הסתגלות לשינויים האינטנסיביים ושל גיבוש Dobeing שלם, ייחודי
ומודע. מצד שני, זהו מצב המזמן שאילת שאלות ואפשרות להתבוננות פנימית וחברתית,
המסייעות לגיבוש Dobeing מיטיב ושלם, מהיבטים אישיים, חברתיים וערכיים.
על פי התפיסה הסולאגוגית, הרואה את הערעור כהזדמנות, מהותו של האדם אינה שונה
ממהלכיו, מניסיונותיו ומחייו בפועל. המהות ודרכי ההתנהגות מתעצבות בד בבד. האתגר
החינוכי של גיבוש Dobeing יציב ושלם קיים תמיד, אך הוא נכון ביתר שאת
לאור המציאות המורכבת המשתנה באופן מואץ, ולאור ריבוי זירות החיים בהן מתנהלים
פרטים וארגונים כאחד. אלה עלולים לגרום לערעור ולהיעדר יציבות, למתח נפשי גבוה
ולתחושת תלישות, לחוויה של בלבול ושל אובדן דרך ולניכור פנימי וחברתי. הגישה
הסולאגוגית מכינה את הלומד להתמודדות עם מציאות מורכבת זו דרך יצירת זהות רוחנית
בעלת חוסן אישי.
עקרון התכלול בהקשר הסולאגוגי
עקרון זה מתבסס על תיאוריות חינוכיות ופסיכולוגיות, העוסקות ברוח האדם
והחברה. הלמידה הרוחנית היא דרך התבוננות פנימה ולא למידה חיצונית העוסקת בידע
ומיומנויות. הלומד עוסק בחלק העמוק של מהותו. מודל הבש"ם מסייע לו לזהות
אותה, להגדירה ולהופכה למשמעותית עבור הסובבים אותו. המודעות נעשית צלולה ושקופה,
כאשר הלומד נכנס למרחבי התודעה המקורית שלו. הוא הופך למרחב עצמו, שהוא בלתי נפרד
מכל היתר, ונהיה אחד עם כל מה שקיים. החיפוש הוא אחר מענה לצורך הרוחני של הלומד
לפי שלוש הטבעות הסולאגוגיות:
1.
טבעת פנימית Inner ring המתעסקת בזהותו
של הלומד, משמעות חייו ואמונתו.
2.
טבעת חיצונית External ring העוסקת בסוגיית ההודיה, הסליחה והשייכות.
3.
טבעת השאיפה Ambitious ring עוסקת בעתיד
הלומד, בתקווה שלו ובחופש הבחירה והמחשבה.
ליבת החינוך הסולאגוגי היא עיסוק בשאלות החברה והאדם ובהווייתו
האינטלקטואלית, הפיזית, הנפשית והרוחנית, באופן המביא לעירור ולעיסוק בשאלות יסוד
קיומיות. באמצעות הדיאלוג בין הלומד והמלמד, מתרחשים תהליכים של גיבוש תודעה,
עיצוב זהות, התהוות של השקפת עולם, הטמעת ערכים וניסוח התמונה הגדולה של נתיב חייו
(תדמור, 2012). חוויה חינוכית סולאגוגית היא כזו המאפשרת תהליכים אלה ומפתחת, בתוך
כך, מסוגלות עצמית, אחריות, יוזמה, אמונה ויכולות רגשיות, קוגניטיביות וחברתיות.
מגמות העתיד מנכיחות את הצורך במיומנויות למידת נחי"ל ובתהליכים סולאגוגיים
אף יותר מאשר בעבר.
המטרה של הגישה הסולאגוגית היא צמיחה והתפתחות אינטלקטואלית, רגשית
ערכית, מוסרית ורוחנית של האדם לאורך כל חייו, שתאפשרנה לו לתרום בצורה מיטבית
לחברה שסביבו ולאנושות כולה. לפי מודל הבש"ם התרומה לחברה היא במעבר
מבש"ם "מיוחד" לבש"ם "משמעותי.
על פי גישה זו, כדי שאדם
ילמד, יצמח ויתפתח בצורה זו לאורך כל חייו, נדרש שילוב של שני יסודות סותרים,
לכאורה, אך המשלימים זה את זה: האחד הוא עמוד שדרה רגשי או מרכז כובד נפשי, שמעניק
לאדם חוסן פנימי ,יציבות וביטחון, המאפשרים לו להתמודד בהצלחה עם שינוי מהיר
ומתמיד ועם חוסר ודאות ביחס לעתיד. היסוד השני כולל פתיחות, גמישות, סקרנות,
עניין, עצמאות, יצירתיות, העזה, הנעה עצמית ועוד, המאפשרים לאדם להמשיך לחקור
וללמוד, לנסות ולהתנסות, להתפתח ולהתחדש באופן דינמי ומתמשך.
סיכום:
לשלב ההתנסות: Participating נוכחות לפי
למידת נחי"ל, חשיבות רבה ובמובן זה עולם החינוך הסולאגוגי הוא כר פורה לגיבוש
עצמי. הלומד (הסובייקט על-פי מרטין בובר) מתפתח תוך שהוא נתון בהקשר; הקשר משפחתי,
קהילתי, ארגוני מוסדי (בית-ספרי), כיתתי, וירטואלי ועוד. התפתחות ה-Dobeing חלה במישורים שונים: רוחניים, קוגניטיביים, רגשיים, חברתיים,
פיזיים ועוד. המציאות בהווה ומגמות העתיד מלמדות שהמרחבים הווירטואליים הולכים
ותופסים מקום נכבד בתוך ההקשר בו מתפתח העצמי והדבר מחייב למידת נחי"ל במרחבים
אלו. היכולת לפתח Dobeing לכיד במרחבי ההקשר השונים תלויה בשילוב בין מודל
הבש"ם, למידת נחי"ל ומודל הטבעות הסולאגוגיות לזיהוי הצורך הרוחני של
הלומד. הוא ישאל שאלות, יתלבט, יבקר, יחשוב, ויעבד תכנים רוחניים, ערכיים, רגשיים
ואינטלקטואליים. חשוב לנצל את מצבי העמימות וחוסר וודאות ללמידת נחי"ל. המטרה
לפתח בלמידת נחי"ל מודעות והתבוננות פנימית- התוודעות ליכולת הידיעה או
לפעולת הידיעה שנקשרת לכל הכרה, שימוש בטכניקות שונות של התבוננות רפלקציה שמטרתן
לפתח באדם הכרה עצמית, תחושת יכולת, שליטה, מסוגלות עצמית וכבוד עצמי. הגישה
הסולאגוגית נוצרה בכדי לעודד מודעות לבש"ם של הלומד, למאפייני וליכולת שלו
להתפתח ולהשתנות. גישה זו תומכת בדרכים לפיתוח עצמאות, חשיבה ביקורתית,
אינדיבידואליות, חופש בחירה ואחריות. מודל למידת נחי"ל מעורר ומפתח תחושת
סקרנות, חקירה, כושר דמיון, הרפתקנות, אומץ להתנסות בחדש ובבלתי-ידוע והתייחסות
חיובית למצבים של עמימות ושל אי-ידיעה. 3 הטבעות הסולאגוגיות מסייעות לאדם ליצור,
באופן עצמאי, משמעות ותכלית לחייו דרך חוויות למידה בעלות משמעות.
תגובות
הוסף רשומת תגובה