The Soulagogical teacher

תפקיד המורה על-פי הגישה הסולאגוגית הוא ללוות את הלומד ולהיות איתו "באשר הוא שם", בתהליך בו המחשבה נפתחת מתוך הנפש, נקשרת עם אובייקטים חיצוניים ומוחזרת אל תוך הנפש. המורה מסייע ללומד לזהות את תהליך Self-realization זיהוי המציאות של עצמו, המוביל לתהליך של  Self-actualization מימוש עצמי.
בכדי שתהליך הלמידה יהיה מיטבי על המורה להיות מודע לעצמו, ולמה שקורה אצלו במהלך המפגש עם התלמיד. במקביל עליו ללמד את התלמיד להיות מודע בעצמו לתהליך הלמידה אותו הוא חווה, ולהמשיג אותו. מומחיותו של המורה הסולאגוגי היא במודעות לתהליך הלמידה והמשגתו (תהליך הלמידה שלו עצמו כמורה ושל תלמידו).

בחינוך סולאגוגי מתקיים תהליך בו המחשבה/Dobeing נפתחת מתוך הנפש, לכן למורה תפקיד שונה בכל אחד משלבי מודל למידת נחי"ל:

בשלב הנוכחות/ Paticipating הנפש מזהה את עצמה, כאובייקט ייחודי בחלל ובזמן: Dobeing, אשר מתוך קיומו, וציור עצמו, מופיע כסמלים של החיים הפנימיים והסופר-חישתיים של הנפש. בשלב זה הלומד לוקח אחריות על תהליך הלמידה של עצמו. תפקיד המורה לעודד אותו להכנס לתוך התהליך ולהיות נוכח/שותף לו. התמיכה הראשונית של המורה בלומד לנוכחותו בתהליך היא קריטית. תמיכה זו צריכה להיות מכילה ולא שיפוטית, מלווה בהרבה חמלה לקושי של הלומד המתחיל בתהליך.

תפקיד המורה בשלב ה- Searching הוא לעודד את הלומד להתחייב לתהליך הלמידה הסולאגוגי, משום ששום דבר חיצוני אינו יכול לתאר את הנפש אותה במלואה ולכן עליה להמשיך בחיפוש עד שתמצא. השיח בשלב זה הוא סביב ה-Dobeing של הלומד. הוא מתחיל בזיהוי הצורך הרוחני שלו לפי 3 הטבעות הסולאגוגיות. רק המורה בקיא בשלב זה במודל הנ"ל, ולכן עליו לסייע ללומד לזהות את הטבעת הרלוונטית מבין השלוש ובהתאם את הצורך הרוחני הממוקם בה. תהליך זה יכול להתרחש גם בצורה הפוכה: זיהוי הצורך הרוחני של הלומד ומיקומו בטבעת הסולאגוגית הרלוונטית. שלב זה הוא תנאי הכרחי למעבר לשלב הבא בו ימצא הכלי הרלוונטי שיתן מענה לצורך הרוחני של הלומד.

בשלב הNaming- על המורה להנהיג שפה בין נפשו של הלומד לבין תמונת הדברים הסובבים אותו, בה הוא חי. כאן מיקום תהליך הלמידה לפי 3 הטבעות הסולאגוגית מקל וממקד גם את הלומד וגם את המורה במציאת הכלי/המענה לצורך הרוחני. פירוט הכלים הרלוונטים ותפקיד המורה בשלב זה מפורטים בפוסט המיוחד למודל 3 הטבעות הסולאגוגיות:
http://soulagogy.blogspot.com/2019/09/the-soulagogical-rings.html?m=1
הלומד, המחפש לדעת את עצמו, צריך לחפש את עצמו תמיד בדברים החיצוניים, ועל-ידי כך הוא יוכל, למצוא ולחקור את האור הפנימי ביותר שלו: ה-Dobeing שלו.

בשלב האחרון במודל מסייע המורה ללומד להפיץ את התורה אשר למד בכדי לסייע ללומדים אחרים בתהליך הלמידה הסולאגוגית שלו ושלהם. האור הפנימי ה-Dobeing- בא לידי מימושו המלא בשלב ה-Adaptive Learning. הלומד משתף את הלומדים האחרים בתהליך הלמידה שעבר ובתוצריו. שלב זה הכרחי לסגירת המעגל על-פי מודל למידת נחי"ל.

סיכום:
למידת נחי"ל היא למידה אדפטיבית: זיהוי של הצורך הרוחני הנוכחי של הלומד (שייתכן וישתנה או יהפוך ללא רלוונטי תוך זמן קצר), המשגתו, והפיכתו למציאות חדשה. למידה זו מתאפיינת בחיבור הנוצר בו-זמנית בין הפרקטיקה לתיאוריה או בין הצורך הרוחני למענה בהתנהגותו של הלומד. זהו מצב Dobeing = "הוויה מעשית", המשלב בו-זמנית בין העשייה Doing להוויה Being. כיום, במציאות של שינויים מואצים, ישנו יתרון ברור ללומד המתעשת ראשון ומתמודד עם המציאות החדשה, בכך שהוא מייצר "היגיון רוחני" להתרחשויות הכאוטיות. תפקיד המורה הוא לסייע לו בתהליך "באשר הוא שם".