Fowler's Stages of Faith development and Soulagogy

שלבי התפתחות אמונית לפי פאולר בהקשר לתפישה הסולאגוגית

גרסה עברית: ניר גולן, ייעוץ מקצועי- ולרי סטסין 

פרופסור ג'יימס וו. פאולר (James W. Fowler 1940-2015) בספרו "שלבים של אמונה" (Stages of Faith) משנת 1981, מציע סדרת שלבים של ההתפתחות האמונית. פאולר היה פסיכולוג התפתחותי בבית הספר לתיאולוגיה של קנדלר ((Candler School of Theology.

המחקר שלו מציג מודל המורכב משישה שלבים (ושלב מקדים) של התפתחות האמונה (או התפתחות רוחנית) לאורך החיים.

פאולר התבסס בספרו על עבודתם של ז'אן פיאז'ה ((Jean Piaget, אריק אריקסון (Erik Erikson) ולורנס קולברג (Lawrence Kohlberg) בהקשר להיבטים של התפתחות פסיכולוגית בילדים ומבוגרים.

סולאגוגיה Soulagogy היא אסכולה חינוכית ל"הובלת נפש הלומד", המניחה כי בתהליך הלמידה הסולאגוגית נפתחת המחשבה מתוך הנשמה, ולכן קיים ממד רוחני או אמוני בתהליך. המחשבה מחברת את האדם לעולמו החיצוני, תוך זיהוי הצורך הרוחני של הלומד, ומשפיעה על הזהות האמונית שלו. האמונה היא הצורך של הלומד לבטוח ולהאמין בעצמו/ה, באחרים ו/או באלוהים (בכוח עליון, בטבע). הוודאות בדבר קיומו של אותו "כוח עליון" מייצרת יראה ואהבה בו זמנית. המינון בין שתיהן מעצב את האמונה. ההעדר יכול לבוא לידי ביטוי כפחד, חששות או חרדה.

המילה סולאגוגיה Soulagogy: להוביל את הנפש או הובלת הנפש, נוצרה מחיבור שתי מילים: נפש Soul  ולהובילAgogy . המודל של פאולר מהווה בסיס חשוב להתאמת תהליך הלמידה הסולאגוגי לשלב האמוני בו נמצא הלומד.

ככל שתהליך הלמידה יהיה מותאם יותר לזהות האמונית של הלומד, לצורך הרוחני שלו, וישתמש במשאבים הרלוונטיים, הוא יהיה משמעותי יותר ולאורך זמן.

המודל של פאולר מסייע בבניית תכנית התפתחות רוחנית אישית לכל לומד.

פירוט שלבי התפתחות אמונית לפי פאולר

שלב מקדים:

אמונה "ראשונית או בלתי נפרדת"- “Primal or Undifferentiated” faith- גיל 0-2

מתאפיינת בלמידה מוקדמת של תחושת הביטחון מהסביבה הקרובה (חום, ביטחון ומוגנות אל מול כאב, הזנחה והתעללות). במידה והילד מקבל טיפול מסור, אוהב ועקבי, הוא מפתח אמון וביטחון כלפי היקום והנשגב. באופן הפוך, חוויה שלילית תפתח אצלו חוסר אמון ביקום ובנשגב. אריק אריסון טען שהתקווה נולדת בשלב המוקדם בחיים בילדות, ובמיוחד ביחסים עם האמא. תקווה נולדת במהלך חוויה בה ניתן לסמוך על האחר ונוצר דפוס השגחה משכנע אשר בו נפגשים בתקווה ומגלים כי התקווה מתגמלת מטבעה. תקווה מתקשרת לתחזוקה של יציבות, עולם שניתן לסמוך עליו ולאמת אותו, אך בעיקר מזוהה עם שינוי, סיכויים חדשים והרחבת אופקים. המעבר לשלב הבא מתחיל בחיבור בין המחשבות לשפה, המאפשר שימוש בסמלים ודימויים בדיבור ובמשחק. בשלב זה קיימת רק אמונה ראשונית או בלתי נפרדת הנובעת מאופי הקשר עם ההורים, כבסיס לבניית אמון ותקווה בהמשך.

שלב 1:

אמונה "אינטואיטיבית השלכתית"- “Intuitive-Projective” faith- גיל 3-6

מתאפיינת בחשיפה לא מוגנת של הנפש לתת מודע. דימויים אינטואיטיביים של טוב או רע. דמיון ומציאות הם אחד, הבאים לידי ביטוי בעצמאות ויוזמה. עוצמתו של השלב הוא ביכולות לדמיין ולתפוש את העולם דרך דימויים משמעותיים ונרטיבים. המעבר לשלב הבא מתחיל ברצון להבחין בין מציאות לדמיון. ההורים מהווים מודל חיקוי ודוגמה אישית להתנהגות ולעולם האמוני.

שלב 2:

אמונה "מיסטית פשוטה כמשמעה"-“Mythic-Literal” faith - גיל 6-12

לאנשים בשלב זה יש אמונה חזקה בקיום צדק ובהדדיות של היקום (תפישת שכר ועונש). האלים נתפשים אַנְתְּרוֹפּוֹמוֹרְפִיים- יצורים לא-אנושיים שמייחסים להם תכונות אנושיות. סיפורי דת מקבלים פרשנות מילולית בלבד (פשט ללא דרש), החשיבה היא קונקרטית ולוגית. המעבר לשלב הבא נובע מהצורך לישב סתירות הקיימות בסיפורים, ומוביל להתבוננות או חשיבה על משמעויות הדברים. האלוהות  נתפשת כדמות הורית.

שלב 3:

אמונה "המורכבת ממוסכמות"- “Synthetic-Conventional” faith- גיל 13-16

האמונה מתאפיינת בחשיבה יותר מופשטת לפי המוסכמות הקיימות. מתחילה להיווצר זהות רוחנית דרך נטייה לאמץ אמונות המקובלות על ההורים, חברים, מורים ותקשורת. האלוהות נתפשת דרך הדמויות והאמונות הקיימות בסביבת הלומד ובקהילה אליה הוא/היא שייך/ת. המעבר להתבוננות פנימית בשלב הבא נובע מסתירות בין מקורות סמכות חיצוניים שונים. לעיתים חווית התרחקות מן הבית (פיזית/רגשית) מזרזת את תהליך הבחינה העצמית סביב הערכים והזהות האישית של הלומד.

שלב 4:

אמונה "תוך התבוננות אישית פנימית"--“Individuating-Reflective” faith  גיל 17-40

הלומד לוקח אחריות אישית על אמונותיו ורגשותיו. שלב של חרדה ומאבק פנימי. תהליך החיפוש הרוחני הוא פנימי ועמוק. קיימת פתיחות למורכבות האמונה ומודעות לסתירות פנימיות. חוזקות השלב הן בהתבוננות הפנימית על הזהות (העצמית) ביחס לתפישת העולם (האידיאולוגיה). המעבר לשלב הבא נובע מתהליך של "אובדן התמימות"- חוסר נוחות וקולות פנימיים שעולים ביחס לפשרות. השאיפה היא לגישה יותר דיאלקטית מרובדת (רב ממדית). האלוהות היא ביטוי של הערכים והאמונות הדתיות של היחיד כתוצאה מתהליך החיפוש העצמי.

שלב 5:

אמונה "מחברת/משלימה"-“Conjunctive” faith - גיל 40-65

הכרה בפרדוקסים ובטְרַנְסֶנְדֶּנְטָלִיּוּת (מצב או תיאור של משהו שקיים מעבר לגשמיות) הקיימים במציאות, וקשורים לדימויים או סמלים, כחלק מן המערכת המסורתית. מתעוררת מכוונות לאחרים, פתיחות לפרדוקסים ולעמדות/נקודות מבט רוחניות מנוגדות. הלמידה היא מתוך מודעות עצמית תוך הכרה בגבולות ומגבלות אישיות. שלב זה מתאפיין ביכולת מצד אחד להיות מחובר למשמעויות (מגוונות) ובמקביל לשמור על הסתכלות מפוקחת. המעבר לשלב הבא נובע מחלוקה או הפרדה בין הדברים הניתנים לאחדות והיכולת לתעלות מעליהם. האלוהות נתפשת כחיבור בין האלוהות שהיא ביטוי אישי עצמי, עם כיוונים או דמויות הקיימים בדתות אחרות.

שלב 6:

אמונה "אוניברסאלית"-“Universalizing” faith - גיל 65+

זהו שלב נדיר, האלוהות נתפשת דרך האמונה במושג ה"נשגבות". נוצרת מערכת אמונית נשגבת של התעלות רוחנית ותחושת אחדות עם כל היצורים/היישויות. אירועים קונפליקטואליים לא נחווים או נתפשים יותר כפרדוקס. אין יותר הפרדה בין ההוויה האישית, לזו של האחרים ושל היקום. שלב זה מאפיין מנהיגים רוחניים הסוחפים אחריהם עדת מאמינים. ניתן לכנות שלב זה כ"הארה"- התעלות רוחנית מנקודת מבט אוניברסאלית והתאחדות עם כל הברואים. האלוהות נתפשת כהוויה של אחדות. האדם הופך להיות חלק מן הוויית האחדות עם  כל היצורים והיישויות.

ציר ה -Y אותנטיות: נע בין חוסר מקוריות, ציות למוסכמות, קונפורמיזם והשפעה חיצונית, לבין מקוריות, התנהגות בהתאם למחשבות ולרגשות הפנימיים, ללא השפעה חיצונית.
ציר ה -X אוניברסאליות: נע בין פרטיקולאריות, ראיה קונקרטית, ספציפית ונקודתית לבין ראיה כלל עולמית, קהילתית, הקשורה לכלל האנושות.

השלב המקדים נמצא מחוץ לגרף משום שאינו עוסק באמונה אלא בתחושת תקווה וביטחון של הילד. הוא אותנטי כי הוא נובע מהצורך הפנימי של הילד לקבל חום ואהבה מן הסביבה. הילד מרוכז אך ורק בעצמו כחלק מתהליך ההישרדות שלו.

השלב ה-1 הוא השלב הראשון בו מתחילים להיווצר דימויים של טוב ורע. שלב זה אותנטי, לילד אין הפרדה בין דמיון למציאות והוא עדיין מרוכז בעצמו ובעולמו. האמונה היא פרטיקולארית דרך חיקוי התנהגות ההורים.

שלב 2- מתחילה אמונה מיסטית דרך האנשת דמות האל, לעיתים כדמות הורית. קיימת השפעה חברתית דרך סיפורי דת, וחשיבה יותר לוגית, לכן הילד מתרחק מן האותנטיות הוא מושפע מסיפורי הדת. יש התחלה של ראיה אוניברסאלית דרך הפרשנות המילולית הגינרית המופיעה בהם.

שלב 3- הוא השלב הפחות אותנטי במודל משום שהאמונה מושפעת בעיקרה מן המוסמכות החברתיות של הקהילה הסובבת אותו, סוג של ציות לנורמות חברתיות. הנטייה לאמץ אמונות מקובלות אשר טומנות בחובן ראיה סמי-אוניברסאלית תלוית תרבות.

שלב 4- קיימת קפיצה משמעותית באותנטיות בזכות תהליך של התבוננות פנימית עמוקה ואחריות אישית אמונית. התהליך אותנטי מועצם דרך העיסוק במורכבות האמונה ומודעות לסתירות פנימיות. ההתייחסות לסתירות אידיאולוגיות אוניברסאליות מתעצמת.

שלב 5- ירידה קלה באותנטיות לשם עליה בשלב הבא. הירידה היא בעקבות עיסוק במושג הטרנסנדנטליות, המרחיק במעט את האדם מן האותנטיות. הנשגב נתפש כמופשט ואינו מחובר עדיין לאני הפנימי. העיסוק האמוני הוא ב"חוץ גשמי" תוך פתיחות לעמדות רוחניות מנוגדות, המקדם לאמונה אוניברסאלית.

בשלב ה-6 מגיע המאמין לאמונה אותנטיות אוניברסאלית דרך תהליך פנימי אותנטי של הארה בשילוב חווית התאחדות עם כל היישויות ביקום. אירועים קונפליקטואליים לא נחווים או נתפשים יותר כפרדוקס דבר המעצים את האותנטיות ומשכין שלום בליבו של המאמין. אין יותר הפרדה בין ההוויה האישית, לזו של האחרים ושל היקום- האוניברסאליות במלואה.

סיכום

מערכת החינוך הסולאגוגית (אסכולת הובלת נפש הלומד) עוסקת בגיבוש הזהות, המשמעות והאמונה של הלומד. היא מבוססת על מודל 3 הטבעות הסולאגוגית ((Soulagogical Rings אשר בעזרתו ניתן לזהות את הצורך הרוחני של הלומד ולפתח אותו.

הנחת היסוד היא שאת גיבוש הזהות, המשמעות והאמונה לא ניתן לבצע בצורה עמוקה וארוכת טווח ללא שיח על הזהות האמונית של הלומד לפי סדרת השלבים של ההתפתחות האמונית שהוצעה על ידי פרופסור ג'יימס וו. פאולר. השלבים של פאולר מהווים בסיס להתאמת תהליך הלמידה הסולאגוגי לשלב האמוני של הלומד. ככל שתהליך הלמידה יהיה מותאם לשלב ולזהות האמונית של הלומד, הוא יהיה משמעותי יותר וימשך לזמן ארוך יותר.