50th birthday anniversary to Yonit Shaked Golan

50 שנים ליונית שקד גולן

צילום: יואל לוי

יונית שקד גולן מציינת בימים אלו 50- במה מברכים 'זמרת עם'?

שתמשיך להביא ולהביע את מחאתו של העם, את כאביו ואת שמחתו. 

אחד השירים האהובים עליה הוא שירו של יעקב כהן ללחנה של שרה לוי-תנאי משנת 1941:

"נָדַם כָּל עוֹף"

נָדַם כָּל עוֹף עַל עֵץ
נִרְדַּם כָּל שִׂיחַ בַּכַּר
לַיְלָה יָרַד, יָרַד
וְלָמָּה לָמָּה, לָמָּה זֶה
אֵחֲרוּ פַּעֲמֵי דּוֹדֵי
אֵחֲרוּ מִבּוֹא.

השיר נכתב לפני כמעט 80 שנה ומבטא בצורה נפלאה את שתיקתה של 'שירת העם' בעידן הקורונה, את החשיכה שירדה על העולם, ואת העדרו של המושיע. שקד גולן מבטאת בקולה העמוק ובשירים אותה היא מבצעת את רוח התקופה ורוח העם בשירה. בשירתה היא מבטאת את כאבו ואהבותיו של העם, את תחושותיו ומחשבותיו, את תסכולו ותקוותיו, את הלך רוח התקופה דרך ליבו של העם.

שקד גולן היא ילידת הארץ להורים ממוצא תימני וסורי, המתמחה בשירה עממית בהגשה אומנותית, בעלת קול מיוחד עם מנעד עשיר (מהקונטרה-אלטו ועד למצו-סופראן) בוגרת תואר אומן מהאקדמיה למוסיקה ולמחול ע"ש רובין בירושלים. סגנונה הוא עממי המבוסס על תשתית קלאסית, מקצועית, מגוונת. היא בעלת מנעד קולי רחב, עשיר וקולה נובע מתוך הרגש ומגיע הישר ללבבות הקהל. הייחודיות של שקד גולן שהיא חלק מהעם, אינה מעליו, היא זמינה ומושגת אך עדין נחשבת לקולו של העם. היא מלכדת את העם, אינה מפחדת להביע את דעותיו וקולו, אינה משויכת לשום זרם או סיעה פוליטית, עדתית, מגזרית או מגדרית.

יונית שקד גולן שוב מוכיחה שהיא זמרת מצוינת/ בן שלו/ הארץ/ ביקורת מוזיקה/ פורסם ב-30.04.17

"יונית שקד גולן היא אחת הזמרות הטובות ביותר שפועלות מתחת לרדאר של התרבות הישראלית. במשך שנים היא התמקדה אך ורק בשירה של זמר עברי ישן — והפליאה לעשות זאת. בתקופה האחרונה, בד בבד עם מופעי הזמר, היא מתחילה להוציא שירים מקוריים. ווקאלית, שקד גולן השכילה לכייל מחדש את התדר שלה כך שייצא מאחיזתו של הזמר הישן. מוזיקלית, עם גיטרה אקוסטית, פסנתר חשמלי וקונטרבס, "גל זיכרון" נשמע כמו שיר שיכול היה לצאת בשנות ה–70 או ה–80, וגם הלחן הזורם והמוזיקלי שלו, וההימנעות המבורכת (והנדירה בימינו) מפריצה דרמטית אל הפזמון, משייך אותו אל עידן המלודיה האבוד ההוא. לא המנגינה הכי מקורית בעולם, אבל שקד גולן מוכיחה שהיא גם מוזיקאית, לא רק זמרת מצוינת."

שקד גולן בקיאה ושולטת ברפרטואר השירים ההיסטוריים אשר מהווים מעצבי תרבות לעם. היא מושפעת מעמודי התווך במוסיקה הישראלית ומתייחסת אל יצירתם כבסיס ליצירתה הנוכחית. הופעתה ייחודית, אינה משויכת לז'אנר מסוים, אך סגנונה האקלקטי מייצר זהות חדשה. היא בעלת נוכחות בימתית כובשת וסגנון הגשה ייחודי מובהק.

ייחודה באותנטיות הווקאלית שלה. 

שקד גולן מבטאת באופן הגשתה את שורשיה הישראלים: מקורות אתניים שורשיים והשפעות היוצרים השונים. אחת הדוגמאות המובהקות לשירת העם של שקד גולן, הוא המופע ״נשימת האדמה״: שקד גולן לוקחת את המאזין למחוזות של געגוע. במיוחד לערב זה, כתב רמי הראל עיבודים אתנו-ג'אזיים לשירים שהושפעו מהלחנים הערבים מזרחיים, בהם פגשו המלחינים שבאו ארצה.

"לא לחינם נקרא המופע "נשימת האדמה". העמקים וההרים, המעיינות והנחלים, השדמות והרגבים – בעולמו של הזמר העברי אלה אינם פריטי נוף דוממים, מסגרת לפעולתו של האדם, אלא גופים חיים ונושמים, מושא לכמיהותיו העמוקות ביותר. את הרגש העז הזה אפשר היה לחוש בשירתה הנהדרת של שקד גולן – שירה עמוקה, בהירה, חיונית, מדויקת, מלאת הבעה ונטולת מניירות."

בן שלו "גלריה"/ "הארץ"

https://www.youtube.com/watch?v=0qXrSfzz7OA&feature=youtu.be

שקד גולן שולטת בסגנונות השונים של זמרות העם מן העולם ומחוברת לרוח הגלובלית של זמרות העם:

שקד גולן עוסקת במוסיקת נשמה המחברת בין העממי לקלאסי ומופיעה ברחבי הארץ בין תוכניותיה בעלות הרפרטואר העשיר גם התוכניות:

"גדולות מהחיים"- משיריהן של הדיוות הגדולות בארץ ובחו"ל.

"ניחוח השושנה"- מחווה לשושנה דמארי ולשיריה.

"הזמרת מטוקומאן"- מחווה למרסדס סוסה. 

מיסה קריאולה בנוסח של מרסדס סוסה. 

במשך שנים מבצעת יונית שקד גולן את המיסה קריאוז'ה מאת אריאל רמירז, שנכתבה למקהלה ומבוצעת על ידי מקהלה וסולן (בדרך כלל טנור), כלי הקשה וכלים אותנטיים דרום-אמריקאיים. רק זמרות מעטות זכו לבצע את המיסה כסולניות, ואחת מהן היא מֶרסֶדֶס סוֹסָה שהייתה הזמרת הארגנטינאית הנערצת ביותר ברחבי אמריקה הלטינית ובייחוד במולדתה. שירתה נבעה משירי העם הארגנטינאים, והיא בלטה בקול קונטרה אלט העמוק שלה.

https://youtu.be/AyrKpjQcbl0

המיסה הפכה להיות בזכות חומרים אלו, "מיסת נשמה", יצירה עממית המוגשת בצורה קלאסית. חיבור זה דורש מהסולנית להפיק מגרונה מנעד צלילים רחב המעורר את רגשות השומע. כיאה למיסה היא מייצרת חוויה רוחנית אצל השומע. שקד גולן ניחנה ביכולת זו בזכות קולה העמוק בעל גוון כהה וחם. עוצמתו הגדולה ממלאת את חלל האולם ונוגעת בלב כל שומע. לא פעם ניגשים אליה בתום קונצרט, אנשים שמוצאם בדרום אמריקה או כאלה שעברו שם במסעותיהם, ומבקשים לשתף ולספר לה שהיא מרגשת עד כדי כך, שלאורך כל היצירה הם בוכים, שירתה מחזירה אותם לזיכרונות מדרום אמריקה וגורמת לחוות מחדש את "קולה של ארגנטינה".

לסיכום:

סגנונה של שקד גולן הוא עממי המבוסס על תשתית קלאסית, מקצועית ומגוונת. היא בעלת מנעד קולי רחב, עשיר וקולה נובע מתוך הרגש ומגיע הישר ללבבות הקהל- 'זמרת עם'.

"אל הבמה עלתה אישה גדולה ומפוארת, עיניה שילחו ברקים של צחוק על סביבותיה וקול אדיר מילא את האולם. קול נהדר ומוזר: מצו-סופרן היכול לשיר אופרה אבל גם לדבר ברחוב. קול חריף ומלא גוונים, חולי מעט בכמה זוויות, חם, כהה, שוצף חיוניות. ויש בו תו ברור של מזרחיות. לא במבטא, לא בסלסולים מנייריסטיים, אלא באיזו גנטיקה אמנותית עמוקה. השירה הייתה בליווי פסנתר אבל היא לא משכה את השירים לכיוון השירה הקלאסית-אופראית, ומצד שני גם לא לכיוון הזמרה הבידורית. משהו אחר: אמנותי לעילא, אבל בצביון חדש. אם לא תובן במלה הזאת זחיחות, אטימות, דביקות, אלא ישירות, חושניות מאופקת, ורגישות דקה, אזי יש לומר עליו: ישראלי באמת וגם עכשווי מאוד.

אחד הדברים המפתיעים בנוכחותה ובדרך פרשנותה של שקד-גולן, הוא העדר הפחד מפני הרגש הטמון בשירים. אין המדובר באיזה יגון כפייתי חלילה, או בנטייה לאנקות כאב ותשוקה בפתח כל פראזה, אלא בהטענה אמינה וגלויה מאוד של רגש בכל מלה, בטעם רב ובמידה(!). למרות יופיו הרב של הקול, אין בשירתה מן הנרקיסיות.

משהו בפשטות ובעוצמה של הקול הזה חיברו את הדיבור לאמנות הנעלה באמת שהייתה וישנה בזמר הישראלי."

אריאל הירשפלד/ בין דבקות לדביקות.

יוֹנָהַתִי,

עִטְפִי בְּכַנְפֵי הרוּחַ אֶת 'הַקְהֵל' שֶׁלָּךְ,

הַחְיִי אֶת נַפְשׁוֹ שֶׁל הָעָם,

עוּפִי לִמְחוֹזוֹת עֶלְיוֹנִים,

הַקְסִימִי כָּל אָדָם,

כַּשְׁפִי כָּל עֶצֶב,

תְּנִי מָזוֹר לְכָל כְּאֵב,

וְהָעִקָּר- הַעְנִיקִי חַיִּים לַכֹּל. 

 

(ניר גולן 08.08.20)