Spiritual Needs according to the Morning Blessing

 צרכים רוחניים לפי "ברכת השחר"

כִּי מִתְּעַר אוֹמֵר:
אֱלֹהַי,
נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ בִּי טְהוֹרָה,
אַתָּה יְצַרְתָּהּ בִּי,
אַתָּה נְפַחְתָּהּ בִּי,
וְאַתָּה מְשַׁמְּרָהּ בְּקִרְבִּי,
וְאַתָּה עָתִיד לִיטְּלָהּ מִמֶּנִּי וּלְהַחֲזִירָהּ בִּי לְעָתִיד לָבֹא.

כׇּל זְמַן שֶׁהַנְּשָׁמָה בְּקִרְבִּי,

מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ,
ה' אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי
רִבּוֹן כׇּל הָעוֹלָמִים,
אֲדוֹן כׇּל הַנְּשָׁמוֹת;
בָּרוּךְ אַתָּה ה'
הַמַּחֲזִיר חַיִּים
וּנְשָׁמוֹת לְמֵתִים.

לאדם קיימים 8 סוגי צרכים רוחניים הבאים לידי ביטוי בעוצמות משתנות בהתאם למצבו. כל אחד מהם בא לידי ביטוי בברכת השחר:                          

1.    זהות טְהוֹרָה-  ההכרה כי הנשמה אשר באפו של אדם עם התעוררותו, היא מתת-אל, ולכן שאיפתו לשמור אותה טהורה. הטוהר בא לידי ביטוי דרך הצורך לשמור על כבוד האדם ולהמשיך לחיות באופן טהור התואם את הזהות הייחודית שלו ולא להיות מזוהה על ידי הקושי הסביבתי ("שבר") או המגבלות. הצורך להבין שהאופן שבו האנשים מבחוץ רואים את הקושי הסביבתי ("שבר") אינו זהה עם מחשבותיו, תחושותיו ורגשותיו כאדם.

2.    משמעות שֶׁהַנְּשָׁמָה בְּקִרְבִּי- להרגיש שהחיים שלו/ה משמעותיים ולשמור על כבוד עצמי. לדעת שלמעשים שלו/ה בעבר, הווה ועתיד ישנה חשיבות. לקחת אחריות על חייו ומצבו ולמצוא משמעות וערך בעיני האחרים. ההעדר יכול לבוא לידי ביטוי כתחושת חוסר ערך, ריקנות ושעמום. הנשמה ממלאת את האדם ונותנת משמעות לחייו. אחריותו לממש אותם.

3.    אמונה באֱלֹהַי- קריאת רווחה כי התעורר האדם ונשמתו באפו, פניה ישירה לאל, קריאת התפעלות והתפעמות אותנטיות. הקריאה טומנת בחובה מקוריות של אמת. היא מבטאת את הצורך לבטוח ולהאמין בעצמו/ה, באחרים ו/או באלוהים (בכוח עליון, בטבע). היא ביטוי של וודאות בדבר קיומו של אותו "כוח עליון", מייצרת יראה ואהבה בו זמנית. המינון בין שתיהן מעצב את האמונה. ההעדר יכול לבוא לידי ביטוי כפחד, חששות או חרדה.

4.    סליחה לְהַחֲזִירָהּ בִּי- הצורך של האדם לסלוח ושיסלחו לו, לתקן מערכות יחסים עם אנשים, עם עצמו/ה, מוסדות, העולם ו/או אלוהים. להתייחס לכל העניינים הבינאישיים שאינם פתורים. ההעדר יבוא לידי ביטוי כרגשות אשם. כתוצאה מתהליך הסליחה והמחילה "...כל האני כולו של האדם, בכל פרטי פרטיו, מראשית הווייתו הרוחנית עד תכלית מהותו החומרית, הכל יתעלה, הכל יתעדן, יטהר ויזוכך. ואז הנשמה בהדר גאונה, בהופעת חסד עליון, תשוב להופיע בתוך אותה גווייה, המוחזרת להבנות בכליל יפיה, ברוממות טהרתה וזוך פארה..." / עולת ראיה חלק א עמוד סו/ הרב קוק.

5.    שייכות לאֲבוֹתַי- היכולת לאהוב ולהיות נאהב, להרגיש שייך, מחובר למשפחה, לחברים לקהילה לאנשים ו/ או לאלוהים. ההעדר יכול לבוא לידי ביטוי כבדידות. לעיתים מביאה לתחושת תסכול ומרירות. תפישת העצמי כחלק מ"שרשרת הדורות", "זיכרון קולקטיבי" או שייכות ל"משהו גדול ממני" אשר הורישו לאדם אבותיו דרך "צוואה רוחנית". זוהי תודעה קולקטיבית החוצה את ממד הזמן.

6.    הודיה מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ- הצורך והיכולת להכיר תודה ולבטא הערכה על הברכות שהחיים מזמנים. להעריך את הקיים ולא לקבל דבר כמובן מאליו. לזהות את מקומו היחסי של האדם בעולם ממקום של צניעות וענווה.

7.    תקווה לְעָתִיד לָבֹא- ציפייה ורצון להתרחשות מועדפת התואמת את כיוון החיים העכשווי של האדם: מצב בריאותי טוב יותר, אהבה, אושר וטוב. אצל אדם שהתאכזב מתקוותו יכול הדבר לבוא לידי ביטוי כייאוש. המחשבה על העתיד מתווה את ההתנהגות בהווה.

8.    בחירה כׇּל זְמַן- לבטא ללא חשש את מחשבותיו, דעותיו ואמונותיו של האדם בנשמתו. לקבל החלטות בצורה עצמאית ללא השפעת גורמים חיצונים. לקחת אחריות על חייו תוך הפעלת שיקול דעת ללא פחד. ההעדר יכול לבוא לידי ביטוי במחשבות על חוסר-ערך ותלות באחר. "...הנשמה מכירה את אוצר הטוב והחסד, אשר ממנו לה כל אושרה וטובה... והיא ממלאת רגשי הודאה את המהותיות כולה של האדם, השואב בכל הווייתו את עדנו ממקור נשמתו." / עולת ראיה חלק א עמוד סו/ הרב קוק.