The aims of the Soulagogy education

מטרות החינוך הסוֹלָגוֹגִי

לחינוך הסוֹלָגוֹגִי מטרת על עיקרית:

לעמת את האדם עם החציצה הקיימת בתוך עצמו, והמעכבת את תחושת הקיום שלו בתוך המוחלט, בכדי להפוך את ה-being הפנימי שלו כחלק אימננטי מה-being החיצוני. לחפש אחר דרכים להפסיק "לעשות" כל כך הרבה ולחצות את הגשר לכיוון ההוויה של "להיות".

Being הוא ערוץ תודעתי של הוויה: להיות, היות. הוא מייצג המשכיות ובסיס ליצירת קשר עם העולם.

מצב Being מעיד עד כמה ערוץ ההוויה פתוח והאם אותו אדם נמצא בתנועה המחברת אותו לערוצי ההוויה של האחרים.

אין שום יתרון יחסי לאדם החושב על פני זה המרגיש או זה העושה. אין דירוג היררכי של אדם שכלי מול אדם מרגיש או אדם פועל, בכל רגע השאלה הנשאלת היא קשר הדברים ל"מעיין ההוויה".

אין עדיפות לאדם למדן מול אדם בור ועם הארץ, ולעיתים בהקשר לשאלת ההוויה יתכן ההפך- ישנה עדיפות לאדם הפשוט על פני המשכיל.

מילת המפתח היא 'אותנטיות' המוחקת כל היררכיה מודרנית.

קיימים 4 ממדים להתמודדות עם החציצה הקיימת באדם בין ה-being הפנימי שלו ל-being החיצוני:

·        השכלי- הלמדן- התמודדות דרך לימוד ו"פלפול" אינטלקטואלי

·        הרגשי- המתפלל- ביטוי הרגש, "הכשרת הלב" ודבקות במילה

·        המעשי- הריטואלי/מגי- עבודה דרך טקסים המייצרים חוויה רוחנית

·        ההווה- מיסטי/סוד/מסתורין- התעוררות רוחנית כלפי היישות כולה דרך עיסוק בתורת הנסתר, מיסטיקה וחקר הסוד.

כל אדם הנמצא בסיטואציה של being בכל רגע נתון במחשבה, רגש או עשייה, עשויי להיות באחד משני המצבים הבאים:

חסימת מצב ההוויה או ערוץ פתוח למצב הוויה.

ככל שהאדם נעשה יותר מודע לכך, כן הוא מתחיל להתנסות יותר באהבה ואומץ המובילים ל"אושר אותנטי".

"ברגעים השקטים של ההוויה אין קו מפריד בין פנים וחוץ... אין כל צורך ביצירת אינטגרציה. היכולת לשמר דבר זה היא בעלת ערך רב; חסר לנו משהו בלי זה. יש לכך קשר עם להיות רגוע, שלו, שקט, נינוח. זוהי הרגשת אחדות עם אנשים ודברים..." (Winnicott 1966) 

החינוך הסוֹלָגוֹגִי מוביל את הלומד להיות במצב קבוע של הוויה, פתוח לכל הערוצים, ולזהות את מצב האדם שעומד מולו. תהליך זה מבוסס על קשב ויכולת שיקוף בונה של המורה את התלמיד. היא דורשת "לב פתוח" של המורה.

1. האדם דבק בערוץ ההוויה ולכן הוא משכיל, מתרגל, רואה או 'מתקן'.
2. ערוץ ההוויה הוא החיבור הישיר ל-being של האדם, ל"עצמי" שלו.
3. being הפנימי של האדם דבק ב-being החיצוני שמוגדר בדתות שונות כאלוהות.
4.  לכל אדם ארגון שונה של רגש, שכל, מעשה ההוויה, עליו לנוע מתוך המצב השכלי, הריטואלי, אטימות, יהירות, בטחון עצמי מופרז- זהו רגע ההתעוררות.

סיכום:

מטרות החינוך הסוֹלָגוֹגִי היא להוביל את הלומד להיות ב-being בכדי לפתח איכויות של חמלה, הקשבה, נוכחות ללא מילים, אהבה, אמפטיה, חיבור לתודעה רחבה יותר ותודעה מתבוננת (Mindfulness). לחוות כמה שיותר רגעים של התבוננות פנימית על מהות, יצירת מרחב ליצירתיות, דמיון והתפתחות.