The Empathic Leader

המנהיג האמפתי

מנהיג אמפתי הוא מנהיג אשר יכול להיות עם העם שלו ולמענו מבלי להתערבב ולהיות במצוקה בעצמו. הווארד א. בוק (Book, H. E.) מסביר שאמפתיה היא רכיב חיוני בפסיכותרפיה הן עבור המטופל שמתפקד בצורה טובה יחסית, והן עבור המטופל שמתפקד בצורה פרימיטיבית יחסית:

·        עבור המטופל הבריא יותר, שמודע לעולמו הפנימי ויכול לתקשר אותו למטפל, הגישה האמפתית מחזקת את הברית הטיפולית;

·        עם מטופל פגוע יותר, אמפתיה מאפשרת גישה לעולמו הפנימי – עולם שהמטופל עשוי לא להיות ער לו, וגם אם כן – לא בהכרח מסוגל להמשיג או לדבר עליו.

המשפט "ואהבת לעמך כמוך" מייצג תפישת יסוד המנחה מנהיג אמפתי. חזון רגישותי Compassionate vision הוא חזון מבוסס אמפתיה. המנהיג תופש את העם שמולו כ"ישות בעלת צרכים ורגשות", מזהה את הלך הרוח ואת רגשותיו, ומגדיר את משמעותם. הוא מפתח רגישות להבנה זו. המנהיג האמפתי מכיר באופן ספציפי ומדויק את נקודת ראותו הסובייקטיבית של עמו, כל זאת באופן שהעם ירגיש שהוא הובן.

·        עבור "עם בריא" יותר, שמודע ל"עולמו הפנימי" ויכול לתקשר אותו למנהיג, הגישה האמפתית מחזקת את הברית בין המנהיג לעמו;

·        במקרה בו ה"עם פגוע" יותר, אמפתיה מאפשרת גישה ל"עולמו הפנימי" – עולם שהעם עשוי לא להיות ער לו, וגם אם כן – לא בהכרח מסוגל להמשיג או לדבר עליו.

ראשיתו של החזון הרגישותי הוא בהקשבה הפעילה של המנהיג לעולמו הפנימי ורחשי ליבו של העם, הקשבה פעילה זו היא תוך התרכזות והתכוונות לדברי העם. הקשבה זו היא תוך התרוקנות של המנהיג מעמדותיו וממה שנמצא באותו הרגע בתודעתו, כדי להיות בשירותו המלא של העם. בוק מגדיר את האמפתיה כחוויה שהיא על סף המודעות, ספונטנית ותוך־נפשית. יש לה רכיבים רגשיים וקוגניטיביים שמתרחשים בתוך המטפל, שבאמצעותם הוא מבין ויודע את מה שהמטופל חווה באופן מודע או לא. בוק מציין שבהגדרה זו, אמפתיה היא מצב של איסוף מידע פנימי על האחר, אבל ההגדרה זו אינה מתייחסת למה שנעשה עם המידע שנאסף – לטוב ולרע (שהרי אפשר בהחלט גם לנצל יכולת כזו לאיסוף מידע והבנה של האחר למטרות זדון).

מתוך הקשבה אמיתית זו למצוקות העם ולצרכיו העמוקים מתגבש החזון הרגישותי: הוא נובע מן העם ולא מהמנהיג. המנהיג עוזר לעמו לגשר על הפער בין הכוונות למעשים של העם, בין הצורך שלו כעם להתנהגותו. המנהיג רואה דרך החזון האמפתי את המציאות החדשה מתוך מסגרת התייחסותו של העם, ושיאו של התהליך בהגשמת החזון, הודות להבנה האמפתית. על פי בוק להיות אמפתי  (being empathic) – זהו מצב שלדעתו מצריך תנועה של המטפל מעמדה משקיפה לעמדה משתתפת ובחזרה; הדבר מצריך בו זמנית חוויה של היות עם המטופל מבחינה רגשית, ובמקביל גם ניסיון לחשוב על המטופל ממרחק. התנועה הזו מבדילה בין אמפתיה להזדהות ולהשלכה, שבהן יש אובדן של אובייקטיביות והפונקציה של המטפל היא בעיקר הגנתית ולא מודעת. תהליך בניית החזון כולל בתוכו לא רק הקשבה אמיתית למסר המילולי אלא גם למסר הרגשי. ללא מעבר זה, הלוך וחזור בין "העם" לבין ה"אני", לא יבנה חזון רגישותי אמיתי. לאורך כל תהליך בניית החזון ומימושו מתקיים דיאלוג משמעותי, המאפשר לכל אחד מהשותפים לתהליך, לבטא אי-הסכמות, כאשר יש התנגשות בין הצרכים שלהם. דיאלוג משמעותי זה לא נועד לספק את צורכי המנהיג, אלא לניסיון הדדי להבין את צורכי העם. הדיאלוג מאפשר גם ביטויים ביקורתיים, תוך אמפתיה וכבוד לרגשות ולדעות של העם. המטרה לנסות לטפל באופן בונה במצבי אי-הסכמה או קונפליקט בין המנהיג לבין עמו ובתוך עצמו.

חזון רגישותי הוא החזון ה"גבוה" ביותר אליו יכול לשאוף מנהיג, הוא הופך את המנהיג שליח ציבור אמיתי של עמו. לפי המשפט "ואהבת לעמך כמוך" המנהיג אינו צריך להסכים לשום דבר שהעם אומר, אך הוא צריך להיות מוכן למות כדי להגן על זכות העם לומר את דברו.

סיכום:

"ואהבת לעמך כמוך" היא תפישה המחייבת את המנהיג לראות את עולמו הפנימי של עמו, לראות איך נראה העולם בעיני העם, כאילו היה עולמו הוא. המילה "כאילו" היא קריטית לבניית החזון האמפתי. התהליך מחייב גם שמירה על מודעות עצמית מלאה של המנהיג וגם הקשבה טוטלית לצורכי ורגשות העם. בוק מגדיר את היות אמפתי כתגובה בינאישית שמתרחשת בין המטפל למטופל, אשר בה המטפל משתמש באמפתיה שלו כדי להגיב למצבים הפנימיים של המטופל, ובאופן זה המטופל מרגיש מובן ומנוחם. לעומת זאת, כאשר המטפל ישתמש באופן לא הולם באמפתיה, המטופל ירגיש מותקף ולא מובן ועשוי להגיב באופנים שונים; תגובות אלה אינן נובעות מצורך לא מודע לחבל בטיפול או מדחפים אגרסיביים, אלא מהוות לפי בוק תגובה נקמנית מובנת על סביבה לא תגובתית או פוגענית. המנהיג מנסה לראות את הדברים מבעד לראייתו של העם, מתוך מוכנות לאבד באופן זמני את זהותו האישית, לחוש את חווייתו של העם, כאילו הייתה החוויה שלו, לקיים דיאלוג פנימי בין "העם" לבין ה"אני" המנהיגותי שלו, ולבסוף להינתק ממעורבותו הסובייקטיבית בעמו ולחזור לזהות המנהיג שלו.

 

·         התוכן המקצועי הקשור למושג אמפתיה מבוסס על "אמפתיה: תפיסות מוטעות ושימושים לא נכונים בפסיכותרפיה".

 Book, H. E. (1988). Empathy: Misconceptions and misuses in psychotherapy. American Journal of Psychiatry, 145(4), 420-424.