Swarm Learning in the Ecosystem

 

Swarm Learning in the Ecosystem

למידת נחי"ל באקוסיסטם

אקוסיסטם הוא מושג המתאר מערכת אנושית סבוכה על מכלול הפרטים, הקבוצות, הארגונים, הכוחות, המעשים והתפיסות המרכיבים אותה. האקוסיסטם מתאר מציאות רב-רובדית הנוצרת ממפגש של מספר רב של מערכות המורכבות מתתי-מערכות ומפרטים, ואת השפעתם אלה על אלה. האקוסיסטם איננו ניתן לתיאור דרך דימוי של רשת דו-ממדית, בשל החפיפות הרבות בין המערכות שיוצרות רב-רובדיות במערכות ובאקוסיסטם כולו. המשמעות היא שכל נקודה או פרט במערכת מעורב תדיר במספר רב של מערכות שונות. מושג האקוסיסטם לקוח מאקוסיסטמים ביולוגיים ועל עקרונות מתורת הרשתות ותורת המערכות המסתגלות הסבוכות (CAS). למידת נחי"ל לקוחה אף היא מעולם התוכן הביולוגי: נחיל הוא "להקה של בעלי חיים, בעיקר חרקים." (מילוג)

למידה המתקיימת באקוסיסטם ומבוססת על מערכת יחסים של מוביל תהליך למידת נחי"ל, המתחלף בתפקידו בהתאם למיקומו ולתרומתו לתהליך הלמידה המלא של הסובבים אותו, כפי שנוהגים הפרטים השונים הנעים בנחיל. באקוסיסיטם מתרחשים שינויים מתמידים ובמהירות, לכן לא ניתן לבנות מראש רציונל, תכנית לימודים או סילבוס מקצועי. נדרש מודל לתכנון גמיש שיתאים את עצמו תוך כדיOnline) ) לתנודתיות, ויהווה בסיס יציב לתהליך למידה. קיים קושי לחזות שינויים, וקשה להסתמך על חוויות העבר כאשר ניצבים בפני אתגרים חדשים. המטרות בהוראה/למידה הופכות להיות לא רלוונטיות: לא ניתן להגדיר מטרות או לחזות את מידת הצלחת הפעולות בתנאי אי ודאות. באי וודאות המטרות משתנות כל הזמן. יש צורך בכלי חדש שיתווה את הכיוון ללא צורך במטרות מוגדרות מראש. בגלל ריבוי הסיבות והגורמים שמובילים לשינוי ולאירועים המפתיעים, קשה יותר להבין ולפענח את המצב. ככל שיש יותר גורמים מעורבים, ושימוש ביותר כלים תקשורתיים, המפוזרים על פני אזורים גאוגרפיים גדולים יותר, הבעיות נעשות מורכבות יותר. למידה/הוראה הדרגתית אינה מתאימה יותר. לא ניתן לחלק את הלמידה לשלבים או לפרק אותה לגורמים מסבכים, המציאות היא מורכבת מאד והגורמים המשפיעים והמסבכים משתנים כל הזמן. קיים חוסר בהירות סביב נסיבות שמובילות לאירוע. דברים שאנו מתמודדים מולם, נעשו מעורפלים יותר. נוצר בלבול בין סיבה ותוצאה. נדרש מאמץ משמעותי כדי לדעת מי, מה, למה, איפה ואיך שעומדים מאחורי האירועים. כל תהליכי הערכה והמשוב לא יכולים לעבוד בתנאי עמימות. מכיוון שאין מטרות, לא ניתן להעריך את ביצועי הלומד ומכיוון שהסיטואציה עמומה לא ניתן למדוד אותם כמותית ואיכותית. האתגר העיקרי הוא שסך הפעולות של הלומד, לרוב אינו בר הערכה חד-משמעית: במרחב של אי ודאות ועמימות, אי אפשר לתכנן למידה מבוססת תוצאות או התנהגויות מסוימות ומוגדרות.

הניסיונות ללמידה אינדוקטיבית או דדוקטיבית נכשלים, מאחר ובמערכת אקוסיסטם אין יכולת לייצר הגדרות ומושגים ארוכי-טווח, ולמידה מבוססת תוכן (הדיסציפלינות הינן זמניות ומשתנות כל הזמן, בזכות הריבוי המערכתי הרבוד). אין גורם מקצועי שבידו להעריך את התנהגות הפרטים לכיוון זה או אחר, ולכן מהות הלמידה צריכה בהכרח להיות שונה. 

ארבעת יסודות הלמידה/הוראה התפרקו:

1.            תכנית הלימודים לא רלוונטית במציאות תנודתית

2.            המטרות הן חסרות משמעות בסיטואציית אי ודאות

3.            למידה/הוראה הדרגתית לא יכולה להתקיים בסביבה מורכבת ומשתנה

4.            תהליכי הערכה ומשוב לא ניתנים לביצוע במצב של עמימות

מפגש המערכות מייצר מציאות רבודה וסבוכה מאוד, שאינה מאפשרת תחזית או פעולה לינארית להשגת מטרות ממוקדות. מאפיין נוסף של יחסי ההשפעה הנרחבים באקוסיסטם הוא שלא ניתן לשרטט את גבולותיו. הגדרת הגבולות, שנדרשת לצורך הבנת מאפייני הפעילות באקוסיסטם, הינה יחסית ותלוית סוגיה. לאור האמור, הנקודה השרירותית ממנה משורטט האקוסיסטם היא נקודת המבט של הצופה והיא המפתח לשרטוט הגבולות העמומים. יש להפריד בין למידה להוראה וליצור תפישות ומודלים חדשים. ההוראה מאבדת מהרלוונטיות שלה משום שהלומד הופך להיות לומד עצמאי שאינו זקוק למורה. תפישת הלמידה צריכה להשתנות כי תפקיד המלמד משתנה. הלמידה באקוסיסטם מחייבת גישה או תפישת למידה חדשה, אשר אינה פועלת על-פי מודלים או עקרונות קיימים. ניר גולן, איש חינוך ומנהיגות פיתח את מודל למידת נחי"ל Swarm Learning Model למטרה זו. למידת נחי"ל מבוססת מגוון וקישוריות:

• מגוון (biodiversity) - המערכות והפרטים באקוסיסטם פועלים כדי לייצר ריבוי של אפשרויות. מציאות זו מובילה להיווצרותו של מגוון גובר של זהויות אישיות וקולקטיביות. המגוון מהווה מנגנון המאפשר הסתגלות מהירה לאור ריבוי נקודות הייחוס הגלומות בו; מנגנוני גיוון (הפריה הדדית בין אלמנטים) מחייבים מרחב אקוסיסטמי, שמאפשר את הקיום של אופני הוויה השונים. הזיווג ההדדי הופך למשמעותי ע"י יצירת הגיוון במערכת, יכולת ההסתגלות וההתאמה. הזיווג רלוונטי ביחס לקבוצות וארגונים שונים, וביחס לרעיונות ותפיסות שצריכות להזדווג על מנת להגיע לכדי הפריה.
• קישוריות (interconnectivity) - פרטים בתוך המערכות יוצרים בניהם מערכות קשרים מרובות, המסתעפות גם לקשרים חוצי מערכות. הקישוריות היא למעשה מגוון הקשרים וההשפעות בין גורמי האקוסיסטם. ניתן לחלק את הקישוריות הקיימת לשתי רמות שונות: קישוריות מיידית המתאפיינת ביחסי השפעה הדדיים, צמודים, אינטנסיביים ודינאמיים. קישוריות זו רלוונטית בדרך כלל ליחסים בתוך המערכות; וקישוריות עקיפה ומתווכת שהינה תוצר של מפגשים בין המערכות עצמן. הקישוריות העקיפה מייצרת קשרי השפעה מתמשכים, אך גם חד צדדיים, מאחר והפרטים במערכות הנפרדות אינם מצויים בעצמם ביחסי גומלין; הקישוריות הפנימית מהווה כר בסיסי ללמידה שמחוללת הסתגלות לשינויים, כאשר היא מאפשרת מעורבות בצורות חיים שונות, זרימה מהירה של ידע ומידע, אך גם מהווה בעצמה - בצורתה ובתכנים שהיא משמרת - זיכרון מערכתי של אופני התמודדות ישנים (זיכרון אקוסיסטמי). להלן נתייחס לתופעת המרקם שמאפשרת קשרים חוצי מערכות.

תהליך למידת נחי"ל באקוסיסטם מבוסס ברובו על חוסר היכולת להבין תופעות מורכבות, דרך בחינת מירב הפרטים המרכיבים אותן (אין כללים וחוקים קבועים ואם הם קיימים הם משתנים תדיר). גישה זו מציגה למידה מסוג אחר: למידת נחי"ל- למידה בפועל, המבוססת על מנגנון הובלה עצמי, המותאם למציאות באקוסיסטם. זו למידה מסוג אחר: היא למידה רב-שכבתית (נחילים).

פירוט שלבי למידת נחי"ל:
נוכחות: Participating על ידי לקיחת אחריות
חיפוש: Searching דרך הקשבה והתבוננות
יצירה: Naming שיום דרך יצירתיות
לימוד האחר: Adaptive learning תוך שיתופיות

נוכחות: Participating על ידי לקיחת אחריות

שלב הנוכחות מבוסס חוללות עצמית - היכולת של הגופים השונים לממש את עצמם באופן עצמאי ולהניע את עצמם לפעולה ולמידה, חיונית ליכולתם להסתגל לאקוסיסטם המשתנה ולהביא את תת המערכות לכדי הסתגלות. למרות פוטנציאל הכאוס הגלום בחוללות העצמית, הרי שכאשר זו מאוזנת על ידי קישוריות-מיידית תוך-מערכתית היא איננה מהווה איום על המערכת אלא תנאי בסיסי לקיומה והסתגלותה לתנאים המשתנים. בשלב הראשון במודל נחי"ל, הלומד לוקח אחריות על תהליך הלמידה. הוא בוחר להיות נוכח במצב החדש. הוא מבין שהוא רוצה לשפר, לשמר ולטייב. מתעוררת בו מוטיבציה פנימית לתהליך הלמידה. הוא לא רק נוכח באקוסיסטם, לא רק צופה Observer, אלא הוא לוקח עליו אחריות. הוא מבין שהנוכחות שלו חשובה והוא רוצה להיות חלק ממנו, ללמוד אותו ואולי בעתיד אף להשפיע עליו או לשנותו. נוכחות מתמדת ואחריות על ההתרחשויות הן אלו שמאפשרות באופן בסיסי למידת נחי"ל. הנוכחות באזורי ההתרחשות יכולה להיות פיזית או וירטואלית. הלומד נוכח באקוסיסטם, בתוך זירת התרחשות בזמן אמת. על הלומד להבין גם היכן הנוכחות שלו אינה נחוצה - היכן לא ניתן ללמוד ולהשפיע, כלומר זיהוי זירות התרחשות שאינן רלוונטיות, בהן הניסיון ללמוד יפגע בתהליך הלמידה, וכפועל יוצא מכך גם באינטרסים שלו ושל לומדים אחרים.

חיפוש: Searching דרך הקשבה והתבוננות

תופעות מתהוות - האקוסיסטם נמצא כל הזמן בהתהוות. המשמעות של ריבוי המערכות מייצרת מציאות של שינויים תמידיים, זוחלים, שנצברים באופן רדום לאורך תקופה אך באים לידי ביטוי בתהליכים שמשנים את האקוסיסטם כולו. כעין קריסתה של ערמת גרגרי החול שהתווסף לה גרגר (Tipping point). הנטייה של האקוסיסטם היא להתייצב במצבי ביניים, במובן שהם מכילים סדר עצמי מתהווה (Self-Organizing), ויוצרים תדיר מצבי על "סף התהום" (Edge of Chaos). מרחבים "סף התהום", אלו המצויים בין סדר לכאוס, מהווים במידה רבה אזורי התחדשות קריטיים של המערכות. בשלב השני באמצעות הקשבה אמיתית חוץ ותוך אישית באותם אזורי התחדשות, כשהלומד מקשיב לעצמו ולסביבה, מתחילה הלמידה באופן מעשי. הקשבה חוץ ותוך אישית דורשת מודעות עצמית גבוהה לתהליכים הפנימיים המתרחשים אצל הלומד במקביל לתהליכים החיצוניים. הלמידה מתרחשת במציאות מבוססת חיפוש: איתור הזדמנויות ללמידה והעשרה. הלומד מחפש כל הזמן את הזהות האותנטית שלו - הרצון האמיתי שלו הנמצא במרכז התשוקות, היכולות והמיוחד שבו, ומניע את המערכת לפעולה. פעילות חיפוש מעין זו חייבת להתבסס על זהות אישית וזהויות משותפות לפרטים השונים. אלו מניעות לפעולה אוטונומית מצד אחד, אך משולבות מצד שני אחת בשנייה. כוחו של החיפוש הוא בהיותו מאפשר עמימות תחילה ביחס למטרות הלמידה ההתנהגותיות-הערכיות. הוא מאפשר לשהות בו-זמנית בעשייה Doing  ובהוויה Being גם יחד: Dobeing. החיפוש הוא תוך כדי תנועה במרחב האקוסיסטם. התנועה יכולה להיות גם במרחב הפיסי/וירטואלי אך גם פנימה והחוצה.

תנודתיות ומורכבות המצב החדש מייצרות תופעות מתהוות (Emerging Phenomena) שאין להן עדיין שם, אך הן משפיעות על האקוסיסטם באופן קיצוני. תוצר שלב החיפוש הוא זיהוי מאפיינים, מגמות חדשות, הזדמנויות ופערים אשר מתהווים תוך כדי השינוי באקוסיסטם.

יצירה: Naming שיום דרך יצירתיות

היצירה מהווה את הבסיס לשלב השלישי של מודל נחי"ל. בעזרתה הלומד מגדיר, מדייק ומשיים את תוצרי הלמידה. ללא יצירה לא תיווצר למידה חדשה, ועקב כך גם לא תשתפר הזהות האישית של הלומד. התוצר המשמעותי ביותר של שלב היצירה (שִיוּם - Naming) הוא שפה חדשה, מילון מונחים חדש, המתאר בצורה מדויקת יותר את מצב האקוסיסטם. מילון המונחים החדש מגדיר את תנודתיות ומורכבות המצב החדש. הוא נותן מענה לאי ודאות ולעמימות ומייצר תרבות חדשה. השפה המבוססת על מִנּוּחַ, מַעֲרֶכֶת הַמֻּנָּחִים (טרמינולוגיה) חדשים, המעצבת התנהגויות חדשות. השינוי המואץ באקוסיסטם יוצר יתרון ברור למי שכלומד מתעשת ראשון ומייצר היגיון להתרחשויות הכאוטיות. באותו מובן שמגמות באקוסיסטם הן תוצר של הבנה ולמידה משותפת, הרי שהמשגת המגמות תורמת גם היא להתהוות המגמות עצמן, או לכל הפחות מגבירה את עוצמתן. כך נוצר מנגנון חדש של למידה מייצרת מציאות. היכולת לאתר ולזהות מגמות קשורה ישירות למעורבות בהתרחשויות ("להיות נוכח"). חשיבות מכרעת למאמץ ההמשגה המתואר מיוחסת לאותן תופעות מתהוות (Emerging Phenomena) שאין להן עדיין שם, אך הן מאפיינות ומשפיעות על האקוסיסטם באופן קיצוני. המורכבות הרבה של האקוסיסטם הינה תוצר של הניגודיות המשלימה בין היותו סך האקוסיסטמים שלפניו, כלומר של כל יחסי הגומלין שהתקיימו בתוכו בעבר ובין היותו הווה יחידאי (Singular), כלומר כזה החורג מהיותו סיכום של עברו. המשמעות של הייחודיות היא שעל מנת להבין אקוסיסטם צריך להכיר את עברו תוך הכרה כי כל סיטואציה היא שונה, אינה חוזרת על עצמה ודורשת הסתגלות חדשה. לכן היצירה מושפעת בעיקר מה"מיוחד" שבכל לומד, ומה שעוזר ליצירה מותאמת מציאות הוא המשגת המגמות החדשות בהתהוותן. ככל שהלומד יזהה וייצור מענה מוקדם יותר, הוא יוכל ליהנות מהתהליך ומתוצרי הלמידה למשך זמן ארוך יותר, לפני שהמגמות תשתננה או תעלמנה.

לימוד האחר: Adaptive learning תוך שיתופיות

המרקם (Web) הינו התהוות של פרטים היוצרים קישוריות חתרנית בתוך הרשת (Net), קרי המערכות המהוות את האקוסיסטם. כלומר המרקם מייצר תתי רשתות עם קשרים חזקים מאוד, גם תוך טוויית קשרים חוצי מערכות. קיומו של המרקם הינו זמני - כאשר האקוסיסטם מכיר בקיומו הוא נוטה להכילו, בתנועה שמאפשרת את השינוי ההסתגלותי של המערכת, תוך נטרול הממד החתרני של המרקם. פעולת ההכלה מחדשת את גבולות תת-המערכת, ויוצרת כר להיווצרותם של מרקמים חדשים. לכן בשלב האחרון במודל נחי"ל, הלומד מיישם בעצמו את תוצרי הלמידה המותאמת למצב החדש תוך שיתוף הקבוצה/קהילת הלומדים, בתהליך הלמידה שעבר ובתוצריו. למידת נחי"ל היא למידה אדפטיבית מותאמת האקוסיסטם : זיהוי של המגמה הנוכחית (שייתכן שתשתנה או תהפוך ללא רלוונטית תוך זמן קצר), המשגתה, והפיכתה למציאות חדשה. למידה זו מתאפיינת בחיבור הנוצר בו-זמנית בין הפרקטיקה לתיאוריה או בין האקדמיה לשדה. זהו מצב Dobeing = "הוויה מעשית", המשלב בו-זמנית בין העשייה Doing להוויה Being. כיום, במציאות של שינויים מואצים, ישנו יתרון ברור ללומד המתעשת ראשון ומתמודד עם המציאות החדשה כך שהוא מייצר היגיון להתרחשויות הכאוטיות. בכדי שיהפוך למורה דרך, מתווה דרך חדשה, עליו לשתף את הסובבים אותו בתהליך הלמידה שחווה ובתוצריו. הוא ילמד אותם את מילון המונחים החדש שיצר, אופן השימוש בו ומהי ההתנהגות החדשה המצופה בהתאם. בדרך זו הוא משפיע, מעצב ומוביל באקוסיסטם. לתתי-המערכות המרכיבות את האקוסיסטם ואף לפרטים שמרכיבים אותן יש אוטונומיה הסתגלותית רבה, שמאפשרת שינוי במיצוב היחסי שלהן. עם זאת, האוטונומיה היא תמיד ביחס למבנה האקוסיסטם ולמערך הכוחות בתוכו, כך שהיא גם תמיד מוגבלת בבסיסה. היבט זה הופך את הבחינה של היחסים דרך פריזמה דיכוטומית של יריב-עמית לבלתי רלוונטית: כל גורם מקדם את האינטרסים שלו, בד בבד עם היותו שותף במערכת הכללית וביחסי הכוחות הנגזרים מן המיקום היחסי שלו בתוכה.

הערכת הלמידה בלמידת נחי"ל מבוססת יכולת הסתגלות חדשנית: תהליך ההערכה והתגמול צריך להיות מותאם לקצב השינוי המואץ באקוסיסטם, אשר גובר עם הצורך בשינויים הסתגלותיים. לא ניתן לבצע הערכת תוצרים או התנהגויות, בצורה מדידה כמותית או איכותית. הגישה החדשה להערכת למידה תלויה בחדשנות הלומד. חדשנות הלומד היא יכולת היצירה של פעולות ופרשנויות חדשות ורלוונטיות- למציאות, ולכן על חדשנות הלומד להיות מתוגמלת בהתאם.

ככל שהלומד לקח אחריות גבוהה יותר על מצב האקוסיסטם, חיפש וזיהה מגמות, הזדמנויות ופערים חדשים, תוך הקשבה פנימית וחיצונית, יצר מושגים חדשים ותאר בעזרתם בצורה מדויקת את מציאות חדשה, לימד את האחרים והשפיע על התנהגותם, הוא הצליח יותר בלמידת נחי"ל.

סיכום

למידת נחי"ל- נוכחות, חיפוש, יצירה, לימוד האחר היא למידה מסוג אחר: היא למידה בפועל, מבוססת מנגנון הובלה עצמי, המותאם למציאות האקוסיסטם. למידת נחי"ל מחייבת נוכחות ומעורבות. ללא מעורבות, עידוד של קשרים והנעה לפעולה לא תיתכן למידה משמעותית. על הלומד להיות חלק מההתרחשות ולהשפיע עליה- המעורבות באזורי ההתרחשות, מאפשרת קישוריות, חפיפה בין מערכות, ומאפשרת ללומד במהלך ההתרחשות להיות רלוונטי ולהשפיע עליה. זהו ניסיון פרדוקסאלי לשרטט קווים גנריים ללמידה בסביבה שהינה תמיד סינגולארית: ייחודית וראשונית. לכן, יש לבחון את ההגדרה החדשה ללמידה כנוסח מאפשר, ולא כמושג סגור. לאור ההשתנות המתמדת של האקוסיסטם והמאפיינים האמורים, אנחנו ניצבים בפני אתגר חינוכי נרחב- חתירה מתמדת למעורבות וללמידה מותאמת, על מנת לרתום ולהניע מגמות, שילבשו צורות למידה שונות בעזרת למידת נחי"ל.