Ten Spheres in Morning blessing

עשר הספירות בברכת השחר

ניתוח ברכת השחר בעזרת עשר הספירות מתאר את התהליך הנפשי היומיומי, המתקיים ונאמר בכל בוקר, בעזרת הגישה הסולאגוגיות  Soulagogy. ההסבר מעלה את המודעות לתהליכי הבריאה והלמידה במהלך התפילה דרך 10 הספירות, ומעמיק את משמעות הדברים. התפילה מתייחסת במקביל לעבודת האדם אל מול מעשי הבורא. ההסבר נע בין מעשיו של הבורא לבין התנהגותו של האדם. התפילה מתארת את האופן בו האדם מקבל את השפע האלוהי ומכיל את הניצוץ האלוהי בספירות השונות.

בתלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ס', עמוד ב', כתוב (שורה אחרונה בגרסת ניר גולן):

כִּי מִתְּעַר אוֹמֵר:
אֱלֹהַי,
נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ בִּי טְהוֹרָה,
אַתָּה יְצַרְתָּהּ בִּי,
אַתָּה נְפַחְתָּהּ בִּי,
וְאַתָּה מְשַׁמְּרָהּ בְּקִרְבִּי,
וְאַתָּה עָתִיד לִיטְּלָהּ מִמֶּנִּי וּלְהַחֲזִירָהּ בִּי לְעָתִיד לָבֹא.

כׇּל זְמַן שֶׁהַנְּשָׁמָה בְּקִרְבִּי,

מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ,
ה' אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי
רִבּוֹן כׇּל הָעוֹלָמִים,
אֲדוֹן כׇּל הַנְּשָׁמוֹת;
בָּרוּךְ אַתָּה ה'
הַמַּחֲזִיר חַיִּים
וּנְשָׁמוֹת לְמֵתִים.

עשר הספירות לפי תורת הקבלה:

כתר- האלוהות, המקום הקרוב ביותר לנשגב, ממנו יצאה הנשמה. האמונה שמובילה לעונג והרצון לחיות. מתוארת בספירה הראשונה, האלוהית, כדבר הטהור ביותר שניתן לנו בחזרה כל בוקר: "אֱלֹהַי,
נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ בִּי טְהוֹרָה"

חכמה- זרע ראשוני, אינטואיטיבי, ניצוץ אלוהי התחלתי ובראשיתי. ספירה זו יוצאת מתוך האלוהי הטמון בנו. משהו מופשט והיולי ללא עיבוד כי "אַתָּה יְצַרְתָּהּ בִּי".

בינה- מעבר לתכנון, אנליזה, סינתזה ובנייה. זוהי ספירת הבחירה החופשית- הפיכת הראשוני לממשי, מוחשי ובעל "נפח", בר ביצוע, מעשי- נוכח וקיים (בהתייחסות לספירת הדעת- שהיא המקום בו התוצר הממשי של תהליך הבינה פוגש אותי, את האישי, המימוש העצמי שלי- "בִּי")- "אַתָּה נְפַחְתָּהּ בִּי," בניית תכנית והוצעה לפועל. הנשמה בשלה למשהו יותר קונקרטי, מפורט. לקחת רעיון כללי ומופשט ולפתח אותו לפרטים, לממש אותו לכדי יצירה.

חסד- היא עטופה באהבה אינסופית, חמלה ותמיכה: בי, בסובבים אותי ובעולם כולו. מתוך אהבה ורצון להתמזג עם הנשגב, האינסופי, הנשמה נשארת בי. "וְאַתָּה מְשַׁמְּרָהּ בְּקִרְבִּי,". זהו הכוח המניע את קיומי, משמר את נוכחותי בעולם. נתינה אינסופית של אהבה וחמלה בעקבות קבלה מהנשגב האינסופי.

גבורה/ דין- הגבלות וגבולות לכל אדם באשר הוא, הקובעים את מידת מעשיו. חוקי אמונה ומוסר אשר שומרים על הנשמה, מנחים ומעצבים את התנהגותו של האדם, וגומלים לו על מעשיו בהתאם למידת הדין. הם עתידים לקחת את נשמתו ממנו בבוא העת. היראה מן הנשגב משלימה את האהבה האינסופית ומייצרת תנועה וחיות. "וְאַתָּה עָתִיד לִיטְּלָהּ מִמֶּנִּי" הפחד והיראה מן המוות ממקמים את האדם בעולמו, וגורמים לו לרצות להשתפר וללמוד.

תפארת/ הרחמים- הספירה ההרמונית, המאזנת ומחברת בין היראה לאהבה, בין החסד לדין. בבוא היום לאחר תנועה של רצוא ושוב, תחזור הנשמה לגוף האדם "וּלְהַחֲזִירָהּ בִּי לְעָתִיד לָבֹא." הבחירה בתפארת, בהתפתחות הרוחנית, היא שתקבע את העתיד. היא יוצרת את האיזון, המידה המושלמת אשר תחזיר לי מתוך רחמים את נשמתי בעתיד.

נצח- ספירת החיים הנצחיים, נצחון והתגברות על כל המכשולים והקשיים שבחיים. השאיפה להיות נצחי, לאכול מ"עץ החיים", תוך התגברות על כל המכשולים מתרחשת "כׇּל זְמַן שֶׁהַנְּשָׁמָה בְּקִרְבִּי". תיאור של המנוע הפנימי העמוק ביותר לקום בבוקר ולחיות: השאיפה להיות נצחי ולהאריך ימים.

הוד- נוי, הדר, ויופי המקום, בו אני מודה לנשגב על נפלאותיו, על כל מה שעשה לי ובעבורי. מקום של תפילה, הודיה תוך כדי התפעמות וענווה רבה. "מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ," בכל בוקר, בכל רגע נתון. אני מעריך ומוקיר את נפלאות העולם ומתמקם בענווה (בשילוב אהבה ויראה) מול בורא עולם. היכולת להודות על האמת מתוך ענווה ואיפוק.

יסוד- תיאור הכוח העליון הנשגב כמורה, מנטור, ריבון, אדון, הלוקח אחריות על כל העולמות וכל הנשמות. הוא משפיע, מלמד, מפתח ומגדל אותן.
"ה' אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי
רִבּוֹן כׇּל הָעוֹלָמִים,
אֲדוֹן כׇּל הַנְּשָׁמוֹת;" 

תיאור תפקידו של הצדיק המחבר בין הנשגב לכל העולמות והנשמות.

מלכות- המקום הפרקטי בו בא לידי ביטוי השפע האלוהי דרך שלושת הלבושים: מחשבה, דיבור ומעשה.
מחשבה- אַתָּה
דיבור/ תפילה- בָּרוּךְ
מעשה- הַמַּחֲזִיר
"בָּרוּךְ אַתָּה ה'
הַמַּחֲזִיר חַיִּים
וּנְשָׁמוֹת לְמֵתִים."

ספירה של שלמות, סיכום ותמצית של כל הספירות במשפט אחד!