The practice according to BANI / Nir Golan

העשייה על פי BANI / ניר גולן

נראה שאנחנו חווים כאוס גדול יותר הבא לידי ביטוי במצב הביטחוני, מורכבות בפוליטיקה, מלחמה באוקראינה, התחממות גלובלית, מגיפת הקורונה ובתחומי חיים נוספים. לכן עם הפנים לעתיד, אני מציע להחיל את התבנית  BANI ל"חיים טובים יותר עם חוסר ודאות". הכמיהה אחר הוודאות במצבים של אי-יכולת להגיע לוודאות דורשת אנרגיה רבה, תעצומות נפש, איזון פיזי ומנטלי. כל אלה נפגעו במהלך השנתיים האחרונות אצל כולנו, שכן, קשה מאוד להשתחרר מהצורך בוודאות. יוצר הקונספט החדש הוא ג'אמאיס קאסיו Jamais  Cascio אנתרופולוג, סופר ועתידן אמריקאי, אשר הציג לאחרונה את התבנית העדכנית BANI באירוע של

המכון לעתידנות IFTF (Institute of The Future).

המשמעות של כל אות/רכיב בתבנית BANI:

·       שביר  Brittle

·       חרד  Anxious

·       לא קווי  Non-linear

·       לא נתפש/בלתי מובן  Incomprehensible

תבנית ה- BANI מציירת תמונת מצב ברורה כיצד העולם נראה היום והופכת את כל אחד מן הממדים למוחשי וברור יותר:

·      מה שהיה בעבר תנודתי/בלתי יציב חדל להיות אמין.

·       אנשים לא חווים אי-ודאות יותר, הם מרגישים חרדה.

·       המצבים אינם רק מורכבים יותר, הם נשמעים למערכות לא לינאריות-לוגיות.

·       מה שנראה בעבר רב-משמעי ומעורפל נראה היום בלתי מובן או סתום - לא נתפש.

פירוט 4 ממדי ה- BANI והכלים להתמודדות:

שביר  Brittle

לא ניתן לסמוך על משהו שנתפש שביר או שברירי. "שביר מתפורר בקלות"/ (אריק איינשטיין) אומר השיר ולכן הוא יכול להשבר באופן פתאומי, בלתי צפוי- למרות שהוא יכול להראות אמין, גמיש או לא ניתן לשבירה. הוא אפילו יכול להראות כך עד לנקודת השבירה שלא ניתן לצפות אותה מראש. מערכת שברירית יכולה לעבוד בעולם BANI על "פני השטח" ולהיות במקביל על סף שבירה לתמיד. לכן מומלץ דבר ראשון לשנות את תפישת המציאות: להפסיק לחשוב שמישהו יבוא ויציל אותנו. עצה זו היתה צריכה להיות מאומצת בחום מייד עם פרוץ מגפת הקורונה, אבל במציאות אירע ההיפך: ככל שהגלים של המגפה תכפו וכלל שנזקיה התרבו כן גדלה האמונה בקרב הציבור שמנהיג מסוים, או ארגון כלשהו, יגיעו ככוח עליון להושיע. הכוח האמיתי מגיע מאתנו, מיצירתם של חיים בדמות שאנו רוצים לחיות. אנשים מסתובבים עם תחושה נוראית שהם תלויים במישהו אחר אשר יקבל החלטות בעלות השלכות והשפעות שליליות עליהם (ראשי ממשלה, ארגון הבריאות העולמי). אף במלחמה באוקראינה היתה תקווה שהעולם/ מדינות נאט"ו ובנות הברית יתגייסו בעזרה צבאית ממשית, אך חוץ מסנקציות ותקציב, לא התרחשה התערבות ממשית בפועל. ברגע שזלנסקי הפסיק לחשוב שמישהו יבוא ויציל אותנו, הוא הצליח לבלום את הכוחות הרוסים ואף נחל מספר ניצחונות.

חרד  Anxious

לאור הנאמר בסעיף הקודם, מתבקש שהאות הבאה בתבנית BANI תתעסק בחרדה. אם אתה חרד אתה חסר אונים וחסר יכולת לקבל החלטה, כי קיים פחד שכל אפשרות קיימת יכולה להפוך לטעות איומה. בעולם חרד אנשים:

·       מחכים שהאסון הבא יתרחש ("הפיגוע הבא", "הסופה הבאה", "הבורסה נפלה").

·       נוטים להיות פאסיביים בכדי להמנע מהחלטות שיכולות להיות הרות גורל (לא לצאת מהבית, הפחד להתחסן).

·       חווים יאוש סביב הזדמנויות שהוחמצו ("למה לא שיניתי כיוון מקצועי כשהמגיפה פרצה...").

כאשר נוכחים בסביבה המושפעת מחרדה, החשוב הוא ללמוד כיצד להתמודד עם הנסיבות בדרך פרודוקטיבית. עלינו לבחון את המצב מנקודת מבט חיובית או לראות את הדברים באור חיובי. אנחנו יכולים לעשות זאת דרך יצירת מחשבות בהירות וברורות יותר במוחנו. מנקודת מוצא זו אנחנו יכולים להסיק ולמצוא הבטים חיוביים, הזדמנויות ונקודות בעלות פוטנציאל לשיפור.

לצערנו, אנחנו סוטים מהתהליך החיובי כאשר אנחנו ניזונים באופן קבוע מחדשות אשר מעלות את סף החרדה- התרעה על פיגוע, איום בסגר נוסף, או אסון אקלים אחר. במהלך המגיפה הנוכחית אנחנו עדים לעליה חדה ומובהקת בחרדה ודיכאון. לכן זה הזמן להשקיע בעצמנו: בגוף שלנו, ברוח שלנו, באינטלקט שלנו. כשאנחנו לא משקיעים בעצמנו אנחנו הורסים את הפוטנציאל של המשאב היקר ביותר שיש לנו כדי להיעזר בקשיים. עלינו להשקיע בקשרים משמעותיים, לישון היטב, ולעסוק בפעילויות מהנות – כאלה שנועדו להנאה גרידא. דרכים שבהן אנו מגיעים לשימור עצמי ולצמיחה עצמית ולמציאת דרכים בריאות להרגיע את עצמנו. כאשר עלינו לשמור על גמישות ופתיחות, עלינו לחוש בטוחים ומוגנים. כדאי שתהיה לנו רשימה של פעילויות שעוזרות לנו להרגיש טוב – זה יכול להיות ספורט, שיחה עם חבר, כתיבת רשימה של הדברים הטובים בחיינו, צפייה בסרט או בסרטון מצחיקים – אבל לא פעילות שבסופו של דבר נכעס על עצמנו שהתפתינו לעשות אותה, כמו שתייה, אכילה מופרזת, דחיית שעת הינה כדי לצפות הרבה מעבר לשעת השינה שלנו בסדרה. לעת עתה המדיה מתעסקת במה קורה עכשיו ובדרך כלל לא מזכירה מה יהיה נכון לעשות או איזו פעולה תוביל לאילו תוצאות. תיאורים שאינם מדוייקים ברשתות החברתיות, מעוררים רגשות מודחקים של פחד, ומוסיפים לחרדה שיכולה לבוא לידי ביטוי בכל תחומי החיים בו זמנית. מומלץ לשים לב – שכן, ההיפך מאי-ודאות אינו ודאות כי אם נוכחות. ניתן ל"הזמין" את הנוכחות על ידי שימת לב לנשימה, ולאחר מכן – לפעילות טריביאליות כמו צחצוח שיניים או רחיצת כלים. יש לזכור, שגם כאשר מגפה שהיא מחוץ לשליטתנו משתוללת, או אפילו "רק" מאיימת, יש עדיין תחומים רבים בחיינו שהם בשליטתנו המלאה. לדוגמה: אנחנו יכולים להתנתק מרשתות חברתיות וכך להימנע מבזבזו זמן, או מעימות עם שמועות ודעות שאינן מוסיפות לבריאותנו הנפשית בלשון המעטה. במקום עיסוקים אלו אנחנו יכולים להפנות את מבטנו פנימה, לבדוק את עולמנו הפנימי, את שאיפותינו, מאוויינו, יכולותינו, תכניותינו, רצונותינו וכדומה. 

לא קווי  Non-linear

המאפיין הבלתי לינארי נגרם כתוצאה ממצב שלא ניתן להעריכו מבעוד מועד. הבסיס הלוגי של מה שאנחנו מכירים כתגובת שרשרת לינארית הפך להיות לא-לינארי:

·       החלטות קטנות יוצרות אפקט לא פרופורציונאלי שיכול להיות מועיל אך הרסני באותה המידה (תו ירוק בכניסה לקניונים).

·       שינויים מובילים לתוצאות המייצרות עיכובים עצומים או הופכים להיות מוחשיים וברורים רק מאוחר יותר (סגירת השמיים לטיסות נכנסות).

·       הרבה לא יעזור להרבה ומאמצים עצומים יתמסמסו (סגר מוחלט על מדינה שלמה).

המציאות הנוכחית מציגה בפנינו משבר חסר תקדים בכל מדדי ההשפעה והמוראל. המאבק הזה ימשך לפחות למשך מספר חודשים נוספים או אולי שנים. אותו דפוס לא-לינארי מתייחס גם למשבר האקלים. ההתחממות הגלובלית שמוכחת מעל כל ספק היום, היא תוצאה של קבלת החלטות שנעשתה על ידי התעשיות השונות בסביבות שנות השמונים. תהליך דומה קיים בכלכלה, במערכות ביולוגית, בריאות הציבור וכו'. בכל המקרים לקח זמן רב לזהות את התוצאות של כל סיבה שניתנה. כאשר המצד אינו לוגי או עטבד על פי היגיון או חוקים מוכרים, נוצרת התנגדות. יתכן שבהתחלה נחווה הלם (שביר- לא יכול להיות), אך לאחר מכן יגיע כעס ותסכול שיוביל להתנגדות "זה לא יכול להיות- לכן ההמלצה היא לא להתנגד. העצה כאן היא לקבל את המצב. אין הכוונה כאן להיכנע, להיכנס למצב של חוסר תקווה או אמונה שהמצב לא ישתנה. יש לשאוף לקבלה שעכשיו, כאן, יש מגפה, שלא בידינו למנוע אותה, אבל אנחנו צריכים לעשות מה שביכולתנו לסבול ממנה ברמה המינימלית האפשרית וסבלנו יצומצם אם לא ננסה להילחם במצב שאינו לחלוטין בשליטתנו – לא כיחידים אבל גם לא כמדינות.

לא נתפש/בלתי מובן  Incomprehensible

תוצאות בלתי לינאריות כאלו מכל סיבה שהיא, אירוע או קבלת החלטות, נראות לעיתים חסרות הגיון או פרופורציות- הן בלתי מובנות ולכן לא נתפשות. אנחנו לא יכולים לאחוז או להבין את הסיבה בגלל שהיא נעלמה מזמן או שהיא מופיעה בצורה קיצונית ביותר או בישירות בלתי נתפשת. אופן הצגת הסיבה נראה לעיתים מגוחך או אבסורדי ואנחנו לא מצליחים להבין אותו. לכן מומלץ לא להאמין לכל דבר שאנחנו חושבים. עיקרון זה חשוב בעיקר בתנאים של אי-ודאות בהם קיימים תסריטים גרועים ויש הנוטים לאמץ את זה הגרוע ביותר. כמובן שאם ניתן למנוע את התסריט הגרוע מלהתממש כדאי לקחת אותו בחשבון, אבל אין זה המצב בתנאי מגפה, כאשר השליטה שלנו, הן כבודדים והן כחלק ממדינה, מועטה ביותר בין אם מדובר בהתפרצות, בין אם מדובר בבלימה ובמיוחד כאשר מדובר במניעה מוחלטת. האלטרנטיבה הבריאה היא דווקא לחשוב על התסריט הטוב ביותר, לדוגמה, שהמגפה תיעלם, כפי שנעלמו כל המגפות הידועות לנו בהיסטוריה האנושית, שאנחנו או היקרים לנו לא ניפגע פגיעה שאין לה תקנה, ושחיינו לאחר המגפה יהיו טובים יותר משהיו לפניה.

דרך נוספת היא מציאת משמעות בכאוס. פסיכולוגים חברתיים מגדירים משמעות כנוגעת לחיינו כ"הערכה קוגניטיבית [אינטלקטואלית] ורגשית של הרמה שבה אנחנו חווים את חיינו כבעלי מטרה, ערך או השפעה". בני אנוש מונעים בעיקר כאשר הם משמעותיים לזולתם. אנחנו מוכנים להתאמץ יותר ולהשקיע יותר כאשר הדבר משפר את חייהם של אחרים. כאשר העולם נתון באי-ודאות, עשייה שתכליתה עזרה והענקת משמעות לחייהם של אחרים היא האמצעי הטוב ביותר לשיפור חיינו שלנו. אנחנו לא יכולים לכלות את זמננו בציפייה ל"נס"- שבו מאמנים רבים גם עתה. אם אכן יקרה כדבר הזה- מה טוב, אבל גם אם לא – "לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין ליפטר ממנה" (משנה אבות ב' ט"ז).

סיכום:

כל אות בתבנית טומנת בחובה אפשרות מעשית לתגובה להתמודד עם האתגרים הנוכחים:

1.    אם משהו שביר, נדרשת יכולות חוסן.

·       עלינו להפסיק לחשוב שמישהו יבוא ויציל אותנו. הכוח האמיתי מגיע מאתנו, מיצירתם של חיים בדמות שאנו רוצים לחיות.

2.    אם אנחנו חווים חרדה, אנחנו זקוקים לאמפטיה והתבוננות פנימית.

·       להשקיע בעצמנו: בגוף שלנו, ברוח שלנו, באינטלקט שלנו. עלינו להשקיע בקשרים משמעותיים, לישון היטב, ולעסוק בפעילויות מהנות – כאלה שנועדו להנאה גרידא.

·       מציאת דרכים בריאות להרגיע את עצמנו. כאשר עלינו לשמור על גמישות ופתיחות, עלינו לחוש בטוחים ומוגנים. כדאי שתהיה לנו רשימה של פעילויות שעוזרות לנו להרגיש טוב.

·       לשים לב – שכן, ההיפך מאי-ודאות הוא נוכחות. ניתן ל"הזמין" את הנוכחות על ידי שימת לב לנשימה, ולאחר מכן – לפעילות טריביאליות כמו רחיצת כלים.

3.    אם משהו אינו קווי, יש צורך במציאת הקשרים והסתגלות.

·       לא להתנגד. העצה כאן היא לקבל את המצב. יש לשאוף לקבלה שעכשיו, יש סיטואציה שלא בידינו למנוע אותה, אבל אנחנו צריכים לעשות מה שביכולתנו לסבול ממנה ברמה המינימלית האפשרית וסבלנו יצומצם אם לא ננסה להילחם במצב שאינו לחלוטין בשליטתנו.

4.    אם משהו אינו נתפש או מובן, הוא דורש שקיפות ואינטואיציה.

·       לא להאמין לכל דבר שאנחנו חושבים. עיקרון זה חשוב בעיקר בתנאים של אי-ודאות בהם קיימים תסריטים גרועים ויש הנוטים לאמץ את זה הגרוע ביותר. כמובן שאם ניתן למנוע את התסריט הגרוע מלהתממש כדאי לקחת אותו בחשבון. האלטרנטיבה הבריאה היא דווקא לחשוב על התסריט הטוב ביותר.

·       מציאת משמעות בכאוס. פסיכולוגים חברתיים מגדירים משמעות כנוגעת לחיינו כ"הערכה קוגניטיבית [אינטלקטואלית] ורגשית של הרמה שבה אנחנו חווים את חיינו כבעלי מטרה, ערך או השפעה".

בעזרת תבנית BANI נוצרה שפה חדשה שעומדת לרשותנו, מסייעת לתאר ולתפוש את מה שקורה. היא מייצרת בסיס לבנות ולפתח גישות חדשות, וזו ההזדמנות שלנו לחקור את המצב לגדול ממנו מתוך עשייה.

מבוסס על המאמר:

 BANI versus VUCA: a new acronym to describe the world / stephan grabmeier  28. JULI 2020 AGILITÄT / FEATURED

והרצאת ה"טד" [TED] של ד"ר כריסטין קארטר [Christine Carter ] "7 אסטרטגיות שעוזרות לחיות עם [מצב של] חוסר ודאות".

[https://ideas.ted.com/7-strategies-to-help-you-live-with-uncertainty]