Transpersonal Leadership Pyramid TLP
פירמידת מנהיגות טרנספרסונלית פָּמֹ"ט
מנהיגות ט"פ מבוססת על הפסיכולוגיה הטרנספרסונלית שאבותיה הם: אברהם מאסלו,
ויקטור פרנקל וסטניסלב גרוף. חוקרים בתחום הפסיכולוגיה הט"פ טוענים כי
התפתחות התודעה האנושית אינה נעצרת ומגיעה לשיאה כשהאגו הופך לבוגר, בריא ומפותח,
אלא כי בפני האדם תמיד פתוחות אפשרויות ואופקים נוספים להרחבת התודעה הכוללים הכרה
רוחנית-קוסמית. הכרה זו יכולה להתרחש דרך חוויות רוחניות הכוללות התרחבות והארכה
של המודעות מעבר לגבולות הרגילים של האגו ומעבר למגבלות הזמן והמרחב. ממקום רחב
שנמצא מעבר לגבולות הרגילים מוביל המנהיג הט"פ.
המקום הרחב מתואר לעיתים כחוויה "הארה", שבה הגבול בין פנים לחוץ, בין
עצמי ליקום, מתפוגג באופן זמני. חוויה המלווה על פי רוב ברגשות עזים ובתחושה של
תובנה בהירה בנוגע למהות העולם. תובנה זו היא הבסיס למנהיגות ט"פ: היא חוצה
גבולות, תרבויות ומשותפת לנפש האנושית. סגנון מנהיגותי זה שונה מהותית מן הסגנונות
המוכרים לנו וקיימים היום בעולם ויתכן והוא הסגנון הנדרש לעיצוב העתיד. מנהיגות
חוצה גבולות ותרבויות המתקיימת מעבר למגבלות הזמן והמרחב תתן מענה או קונטרה ליכולות
הבינה המלאכותית AI, המנסה לעשות תהליך דומה בעולם הטכנולוגי.
בהקשר להתפתחות הבינה המלאכותית AI אני מאמין כי התודעה האנושית תתרחב למקומות הכוללים
הכרה רוחנית-קוסמית. הכרה זו יכולה להתרחש דרך חוויות רוחניות הכוללות התרחבות
והארכה של המודעות מעבר לגבולות הרגילים של האגו ומעבר למגבלות הזמן והמרחב.
הטרנספרסונלית מתייחסת
למהות האדם – לנשמה, לניצוץ האלוהי (ולא בהכרח במובן של פולחן דתי). הגישה
הטרנספרסונלית מתייחסת לאדם כאל שלם, תוך התייחסות להיבטים הגופניים, הנפשיים
והרוחניים שלו. המטרה היא לפתוח את ליבו של המנהיג לטבעו הרוחני ולאפשר לאיכויותיו
של טבע זה לבוא לידי ביטוי באופן בו הוא מוביל את אנשיו, כך שהמפגש עם העצמי ועם
האחר יהיה אותנטי ועמוק יותר. הגישה הט"פ מציעה הזדמנות להבין כי יש משמעות
ותכלית לקשיים ולקונפליקטים שאותם אנו חווים במהלך החיים. כולנו באים לעולם
כשבתוכנו גלומות סגולות אנושיות כגון חמלה, שלווה, אהבה, ענווה ועוד.
ככל שהאדם מתבגר, הוא עוטה שכבות מגן וחומות של חוקים, פחדים ודפוסי התנהגות
שמקשים עליו להתחבר לכוחות הטמונים בו מלידה. במסגרת תהליך התפתחות המנהיג הט"פ
מתרחשות התבוננות, הקשבה ועבודה עצמית המקרבות את המנהיג לסגולותיו הראשוניות כך
שמתחזקת בו תחושת השלמות והשלווה.
מטרת המנהיג הט"פ היא אינה החוויה עצמה אלא מנהיגות בהשראת החוויה. בבודהיזם
מדובר על "רמות" שונות של "הארה" שלכל אחת מהן מאפיינים
שונים. לכן הארה אינה חוויה סטטית חד פעמית אלא תהליך.
חוויות אלו עשויות להביא להתמרה, ליצירת השראה ולמנהיגות בשירות עצמי גבוה יותר.
בכדי לאפיין את ה"רמות" השונות של המנהיגות פיתחתי את פירמידת המנהיגות הטרנספרסונלית פָּמֹ"ט, תוך התבססות על פסוק
מתוך "ספר יצירה" כמקור רוחני חוצה גבולות.
Living
with death
הבסיס הוא לחיות עם המוות, להכיר בו כחלק מן החיים, ולהכילו כפי שמכילים את החיים עצמם. בסיס זה מתעסק בשלוש סוגיות עקריות של הבודהיזם: ארעיות, סבל והיעדר-אגו.
Infinity Love
בהתייחס לצורך הבא המנהיג הט"פ מתחיל לחוש אהבה לכל היצורים הברואים, אהבה חוצה גבולות, גזע ומין. אלו רגשות ועוצמתיים מאד של התרחבות הזהות אל מעבר לאני האישי.
Unity learning
השלב של למידה אחדותית מבוססת על היכולת המנהיג הט"פ הוא בעל "עין של התבוננות פנימית" "Eye of Contemplation" (קן וליבר). התבוננות זו נוצרת דרך חוויית מצבי תודעה שמובילים את המנהיג לחדות ראיה ולתובנות על טבע התודעה עצמו. אל מצבי התודעה האלה יכול המנהיג להגיע דרך טכניקות כמו מדיטציה, תפילה, תרגילי צ'י קונג וכו'.
המנהיג הט"פ רוכש בעזרת אימונים אלו אינטואיציה ישירה שנמצאת מעבר להשגה השכלית- התעוררות. מדובר על סגנון מנהיגות שהוא מעבר למילים, מונחים ודואליות: מנהיגות טרנס-מילולית, טרנס-רציונלית וטרנס-אגואית, מנהיגות שהיא חוצה גבולות.
הנחות יסוד למנהיגות ט"פ מואר:
1. העולם כולו הוא ביטוי של מקור אלוהי ואצל כולנו מצויה היכולת לחוות את המקור
האלוהי.
2. לאדם יש טבע כפול: האגו, שהוא חוויה סובייקטיבית, והעצמי הנצחי. האגו הוא חווית
החיים של רוב המנהיגים, רובם מרגישים שיש אני ייחודי, אינדיווידואלי המלווה אותם
לאורך חייהם. העצמי הנצחי, מתואר במונחים של האדם הפנימי, הרוח, ניצוץ האלוהות
בנפש וכיו"ב. זהו חלק הקיים אצל המנהיג מעבר לאישי ולכן הוא רחב יותר מן
האגו.
3. תכלית חייו של המנהיג הט"פ היא להזדהות עם העצמי הנצחי שלו, לדעת את המקור
האלוהי, ומשם ולשם להוביל את אנשיו- תהליך התעוררות.
בשלב ההתעוררות עוסק המנהיג בשאלה: מהו הדבר העמוק ביותר שאליו כמהה נפש? מהן
התחושות העומדות בבסיס הווייתו? מהי הלמידה או השיעור שטמון בסיפור החיים? אילו
איכויות התפתחו בו או בה כתוצאה מהחוויות שחווה?
שאלות שמפנה המנהיג
הט"פ לאנשיו: מהי משאלתי העמוקה ביותר? מה מפיח בי כוחות? מה משתק או
"ממית" אותי? מי או מה הוא "אלוהים" עבורי? למה אני נצמד בלי
להרפות? מה פירוש לחיות את החיים במלואם מבחינתי? האם חשתי בחיי קרבה או חיבור
לדבר מה גדול ממני?
אברהם מאסלו נחשב חלוץ בתחום הט"פ. הוא חקר אנשים אשר הגדיר אותם כממומשים
עצמית, נמצאים בשלב ההתעוררות, ובנה היררכיה של מניעים שבראשה נמצא מימוש עצמי
רוחני. אנשים ממומשים מכוונים למציאות, מקבלים את עצמם ואת זולתם, נהנים להיות
לבד, פעילים בצורה עצמאית, מוקירים את החיים, ענווים, נטולי הזדהות רגשנית, בעלי
הומור ויצירתיים, עמידים בפני אמונות תרבותיות ומקבלים חוסר שלמות ועולם שמעבר
לדיכוטומיות, בעלי רצון לעזור, יעילים ומגויסים בפשטות לפתרון בעיות חברתיות.
מאסלו היה הראשון שדיבר על המונח "חוויית שיא"- Awakening חוויות של אחדות עם
העולם. לדבריו מומלץ לא לחפש אחר חוויות אלה, אלא למצוא את הקדושה בשגרת החיים
הרגילה. לשקט העולה מהקדושה שבשגרת החיים הרגילה הוא קרא "חוויות מישור"
וראה בחווייה הזו מרכיב חשוב מאד במימוש העצמי. מדובר פה ב"מהות"
האנושית שמעבר למילים.
World’s Beauty
שלב בו זהות המנהיג מתרחבת עד כדי הכלת העולם כולו. המנהיג הט"פ חווה את התמוססות גבולותיו, כך שאין יותר גבול בין הפנים לחוץ. הוא חווה בעוצמה רבה את יפי העולם. אין הכוונה לאיבוד ההבחנה בין אני לאתה או אני לסביבה, אלא לתחושה עמוקה של יופי כתוצאה מהתרחבות ההוויה עד שהיא מכילה בתוכה את השלם. ישנה ידיעה עמוקה של הטבע ומחזוריותו.
אֲנִי רוֹצֶה תָּמִיד עֵינַיִם/ נָתָן זַךְ
אֲנִי רוֹצֶה תָּמִיד עֵינַיִם כְּדֵי לִרְאוֹת
אֶת יְפִי הָעוֹלָם וּלְהַלֵּל אֶת הַיֹּפִי
הַמֻּפְלָא הַזֶּה שֶׁאֵין בּוֹ דֹּפִי
וּלְהַלֵּל
אֶת מִי שֶׁעָשָׂה אוֹתוֹ יָפֶה לְהַלֵּל
וּמָלֵא, כָּל כָּךְ מָלֵא, יֹפִי.
Cross generation
Identity
בשלב הזה המנהיג הט"פ הוא בעל יכולת קוגניטיבית לתפוס את המורכבות של רשת מערכות היחסים בעולם. הוא יכול לקבל אנשים אחרים ולכבד את האמת שלהם כבעלת תוקף גם כשהיא שונה משלו. נוצרת הרגשה חזקה של רגרסיה היסטורית לאורך קווים ביוגרפיים, לתקופות שלפני הולדת המנהיג/האינדיווידואל. הזדהות עם הדורות הקודמים של המשפחה. לפעמים חוויות אלה קשורות להיסטוריה משפחתית קרובה יחסית ולדורות קרובים יותר. בצורתן הקיצונית הן יכולות לחזור כמה מאות שנים אחורה. לכן הוא יכול לפעול באופן אלטרואיסטי ולהעמיד את העולם במרכז. מרגיש מחוייב לעולם כולו לעיתים. הוא חש במישרין שיש בו משהו שהוא מעבר לאני המצומצם. היכולות הקוגניטיביות הופכות אוניברסליות.
Transpersonal Freedom
בשלב שבו אין שום תחושה של עצמי נוצר מצב תודעה המדומה לריק הבודהיסטי. במצב זה
המנהיג הט"פ יכול לחוות את העצמי האוניברסלי נטול הצורה, השווה בכל היצורים,
ואת תחושת החופש המוחלט: השלב האחרון בפירמידה. מכאן עולה החמלה
הבודהיסטווה. בודהיסטווה הוא תיאור בודהיסטי של מנהיג שלקח על עצמו את המחויבות
לעזור ולהציל את כל היצורים החיים לפני שהוא עצמו ייכנס למצב השחרור המוחלט.
בשלב האחרון אשר אינו מופיע בפירמידה אין הבחנה בין סובייקט לאובייקט. הוא הקשה
ביותר להסבר. הוא לא מופיע בפירמידה של גולן משום שהוא לא באמת שלב. הוא הבסיס
והמציאות של כל השלבים: כפי שכל גל בים נראה נפרד, אבל בעצם הוא הים, כך כל שלב
נראה נפרד, אבל בעצם הוא ביטוי של האחדות.
·
מבוסס על הספר "האדם שבקצה האגו"/ מתי ליבליך/ כתר ספרים
2005/ רימון פרדס חנה
תגובות
הוסף רשומת תגובה