How to Support Employees through Grief and Loss

 

https://www.shrm.org/hr-today/news/hr-magazine/0917/pages/how-to-support-employees-through-grief-and-loss.aspx

כיצד לתמוך בעובדים במצבי אבל ואובדן

תרגום ועריכה: נירית אוליצור וניר גולן

יותר ויותר חברות מכירות בחשיבות מתן זמן ומרחב הדרושים לעובדים כדי לעבד אובדן אישי.

מאת ליסה רבאסקה רופ (סופרת עצמאית שבסיסה בארלינגטון, וושינגטון)

22 באוגוסט 2017 

צ'ארלס ריד נהג לחשוב שעובדים צריכים להשאיר את הבעיות האישיות שלהם בבית. במשך שנים, הנשיא והמנכ"ל של Get Payroll בלואיסוויל, טקסס - חברת שכר עם 17 עובדים - הציע לעובדים שלושה ימי חופשת אבל והאמין שזה נותן להם מספיק זמן להתארגן מחדש ולחזור מוכנים לעבודה.

אבל כאשר בתו בת ה-29 של ריד, שלי, מתה מסרטן השחלות ב-1992, נקודת המבט שלו השתנתה. הימים הפכו לשבועות ואחר כך לחודשים, וכל מה שריד יכול היה לעשות היה להסתובב במשרד לכמה שעות לפני שהתייאש וחזר הביתה. זה לקח לפחות שישה חודשים עד שהוא יכול היה להתמקד שוב.

לפני שנתיים איבד ריד גם את אשתו ושותפו לעסקים, ושוב הוא התקשה להתרכז. "אני מבין עכשיו שסוג זה של אבל הוא לא משהו שמתגברים עליו ביום או בשבוע, או פשוט מתעלמים או שומרים בבית", הוא אומר.

כעת, כאשר בן משפחה של עובד חולה או נפטר, ריד מעודד את העובד להקדיש כמה זמן שהוא או היא צריכים. "אנחנו לא מתחשבנים איתם על זמן ימי החופשה שלהם", הוא אומר. "אם נגמר להם PTO [חופשה בתשלום], אנחנו פשוט משלמים להם בכל מקרה. אני לא מתכוון להוסיף ללחץ שלהם. אני לא מתכוון להעניש אותם על דברים שהם לא יכולים לשלוט בהם". 

כך גם מנהלת התפעול הראשית של פייסבוק שריל סנדברג, שחוותה גם היא את ההשפעה ההרסנית של אובדן אישי. בשנת 2015, בעלה, דייב גולדברג, מת בפתאומיות בזמן חופשה משפחתית במקסיקו. סנדברג כתבה לאחרונה על המסע שלה עם האבל - וכיצד הוא שינה את ההבנה שלה בנוגע להתמודדות עם אובדן במקום העבודה – ב"אפשרות ב': להתמודד עם מצוקה, בניית חוסן ומציאת שמחה" (Knopf, 2017), אותו כתבה יחד עם פרופסור אדם גרנט מאוניברסיטת וורטון.

 

Option B: Facing Adversity, Building Resilience, and Finding Joy , 2017

by Sheryl Sandberg (Author), Adam Grant (Author)

"אבל הוא בן לוויה תובעני", כותבת סנדברג. "באותם ימים, שבועות וחודשים, זה תמיד היה שם, לא רק מתחת לפני השטח אלא על פני השטח."

•   60% מהעובדים במגזר הפרטי מקבלים חופשה בתשלום.
•   הפסדים הקשורים לאבל עולים לחברות אמריקאיות עד 75 מיליארד דולר בשנה.

אולם רובם המכריע של המעסיקים מספקים רק יומיים עד ארבעה ימי חופשת אבל, תלוי אם המנוח הוא ילד, בן זוג, הורה או בן משפחה מורחבת. בממוצע מוקצים ארבעה ימים למות בן/בת זוג או ילד, [לפי סקר שנערך על חופשה בתשלום של החברה לניהול משאבי אנוש (2016)]. שלושה ימים ניתנים בדרך כלל לאובדן הורה, סבא וסבתא, בן זוג בבית, אח, נכד או ילד אומנה. רק יום או יומיים מוצעים בדרך כלל למות קרוב משפחה של בן זוג או בן משפחה מורחבת (דודה, דוד, בן דוד). ובגלל מותו של חבר קרוב או עמית, רוב החברות לא מאריכות חופשה כלל.

לתת זמן

"לאחר מותו של אדם אהוב, רק 60% מהעובדים במגזר הפרטי מקבלים חופשה בתשלום - ובדרך כלל רק כמה ימים", כותבת סנדברג ב"אפשרות ב'". "כשהם חוזרים לעבודה, האבל יכול להפריע לתפקודם בעבודה״. הלחץ הכלכלי בעקבות האובדן הוא כמו שתי מהלומות ביחד, היא כותבת, הן לעובד והן לארגון שלו. "בארצות הברית לבדה, הפסדים בפריון הקשורים לאבל עלולים לעלות לחברות עד 75 מיליארד דולר בשנה".

באופן פרדוקסלי, אם מציעים לעובדים יותר זמן להתמודד עם האבל שלהם - באמצעות חופשת אבל ארוכה יותר, שעות מופחתות ולוחות זמנים גמישים - העלות לארגונים נמוכה יותר, אומרת סנדברג. על ידי התייחסות ישירה לנושא, מנהיגים ארגוניים יכולים לבנות מנגנונים שיבטיחו שהעבודה תבוצע תוך שהם מספקים לעובדים את הזמן והחמלה שהם צריכים כדי להתאושש. וזה מביא איתו יתרונות לטווח ארוך בדמות נאמנות רבה יותר של העובדים.

פעמים רבות, המעסיק חושב על תגמול לעובדים עבור יום נישואין או הכרה ביום הולדתם, אומר דיוויד קסלר, מומחה לאבל ומחבר שותף, עם אליזבת קובלר-רוס, של "על צער ואבל" (Scribner, 2005). אבל הדרך שבה אתה מתייחס למותם של בני משפחה אהובים חשובה הרבה יותר. "זוהי אחת החוויות החשובות ביותר שתתקשר בהן עם העובדים שלך", אומר קסלר. "הם יזכרו איך טיפלת בזה. זה רגע שיהיה חשוב לשימור".

מוקדם יותר השנה (2017) הודיעה סנדברג כי פייסבוק תתחיל להציע עד 20 ימי חופשת אבל במקרה של מות בן משפחה. מאסטרקארד הלכה לאחרונה בעקבותיה, והודיעה ביוני כי היא מגדילה את חופשת האבל לעובדיה. לדברי מייקל פראקארו, מנהל משאבי אנוש ראשי של מאסטרקארד, עובדי תאגיד השירותים הפיננסיים מקבלים כעת 20 יום על אובדן של בן זוג, שותף במשפחה, ילד או ילד חורג; 10 ימים לאובדן הורה, אח, סבתא או נכד (כולל מחותנים ויחסים חורגים); וחמישה ימים למותו של בן משפחה מורחבת. מומחי אבל ממליצים על 20 ימי חופשת אובדן לבני משפחה קרובים.

•   4 ימים הם חופשת האבל הממוצעת המוקצבת למות בן זוג או ילד.
  

•   3 ימים הם החופש הממוצע שניתן בגין אובדן הורה, סבא וסבתא, בן זוג לבית, אח, נכד או ילד אומנה.

לעובדים שיש להם קשרים משפחתיים קרובים, זה יכול להועיל כאשר חופשת אבל זמינה גם למות קרובי משפחה מחוץ למשפחה הקרובה. אי אפשר לשים ערך על רגשותיהם של אנשים זה כלפי זה רק על סמך מערכת היחסים שלהם לפי אילן היוחסין, אומרת אליסה ג'פרס, שעד לאחרונה הייתה מנהלת קהילה בכירה בחברת סטארט-אפ בניו יורק. ג'פרס איבדה את בן דודה בן ה-23 באופן בלתי צפוי ב-21 בדצמבר 2016. כשג'פרס חזרה לעבודה אחרי חג המולד, הבוס שלה לא הבין מדוע היא עדיין נאבקת להתמודד עם האבל שלה. "יש אנשים שקרובים יותר לבני הדודים שלהם מאשר לאחים שלהם", היא אומרת.

לא משנה אם זה הורה, בן זוג, ילד, בן דוד או חבר קרוב שמת, החזרה לעבודה רק שלושה עד ארבעה ימים לאחר האובדן יכולה להיות קשה. רוב האנשים כל כך מעורבים בתכנון השירותים ובהתקשרות למשפחה ולחברים שאין להם את הזמן שהם צריכים כדי לעבד את רגשותיהם, אומרת קרול מורטרוטי מייסון, מאמנת להחלמה מאבל. "פתאום אתה חוזר לעבודה, ואתה עדיין במצב של הלם", היא אומרת.

מה לומר לעובד המצוי באבל...  לעתים קרובות, כאשר עמית חוזר לעבודה לאחר מותו של אדם אהוב, איננו יודעים מה לומר - אז איננו אומרים דבר. אבל שתיקה יכולה לגרום לעמית האבל להרגיש מבודד. להלן ארבע דרכים להראות לעמית שלך שאכפת לך, לפי דיוויד קסלר, מייסד Grief.com, ואדם גרנט, מחבר שותף של אפשרות ב': הפגינו אמפתיה:  "אני שמח שחזרת, ואנחנו כאן בשבילך." "אנחנו לא יכולים לשנות את מה שקרה, אבל אם יש משהו שאנחנו יכולים לעשות כדי להקל על חייך, דע שכולנו כאן בשבילך." הכירו בכך שהאבל מתמשך:  "מה שלומך היום?" עדיף על - "מה שלומך?" גרנט אומר, כי זה מאפשר לאנשים לענות בכנות מעבר להגיב, "אני בסדר".  הופיעו עם הצעה ספציפית:  אבל הבהירו שזה בסדר אם האדם רוצה לסרב. "אני בלובי אם אתה רוצה לדבר. אני אהיה כאן בשעה הקרובה בין אם תרד או לא." היה קשוב  לרמזים מהאדם המתאבל:  "אשמח לשמוע עוד על יקירך בכל פעם שזה יכול להיות נוח לך. אני רוצה לכבד את הפרטיות שלך".

ומה לא לומר... למרות הכוונה הטובה, הביטויים האלה מתמקדים בניסיון לגרום להפסד להיעלם, אומר קסלר, במקום להכיר בגודלו. להלן חמישה משפטים שכדאי להימנע מהם כאשר מדברים עם עמית שזה עתה איבד אדם אהוב: "אתה הולך להיות בסדר." "אתה עדיין צעיר, אז אתה עדיין יכול להביא ילד נוסף לעולם, להתחתן שוב וכו'." "הוא/היא במקום טוב יותר." "כל דבר קורה מסיבה." "הזמן מרפא הכל."

מתן תמיכה כספית

המדיניות המעודכנת של מאסטרקארד היא תוצאה ישירה של  השיחה של המנכ"ל Ajay Banga עם סנדברג על הספר שלה, אומר פראקרו. "למרות שחופשת האבל היא לא אחד הדברים שאתה חושב עליהם אוטומטית כשאתה מחליט אם להצטרף לחברה, זה היבט אחד של הצעת הערך של העובדים", הוא אומר.

פייסבוק ומסטרקארד קבעו סטנדרט גבוה, וחברות קטנות רבות יותר עשויות לא להיות מסוגלות לחלק חופשה בתשלום של חודש - מכל סיבה שהיא. למרבה המזל, יש דרכים יצירתיות שאנשי מקצוע בתחום משאבי אנוש יכולים לתמוך בעובדים כשהם זקוקים לכך ביותר. לדוגמה, אם עובד זקוק ליותר חופשה בעקבות מותו של אדם אהוב, שקול לבקש מחברי צוות אחרים לתרום זמן חופשה.

זו הגישה בה השתמשה ג'ויס ואן קורן, מנהלת משאבי אנוש ב-Turing Point Community Programs, סוכנות ללא מטרות רווח לבריאות הנפש בסקרמנטו, קליפורניה, עם 620 עובדים. בדרך כלל, תרומות זורמות והאדם האבל מסיים עם יותר ימי אבל ממה שהוא או היא צריכים, אומרת ואן קורן. אם האבל הוא עמוק, ואן קורן תעודד את העובד לקבל פתק מהרופא שלו לפיו יש צורך בחופשה נוספת, כדי שתוכל להוציא את העובדת לחופשה רפואית משפחתית.

בנק ארה"ב - חברה המציעה שירותי בנקאות אישיים, לעסקים קטנים ומסחריים - משתמשת בקרן סיוע לעובדים פורמלית יותר (EAF) כדי לסייע לעובדים בהוצאות הקשורות להלוויות ולמצוקות אחרות, כולל תשלום חשבונות רפואיים או עלויות דיור לאחר תקלות כלכליות; הוצאות מקלט זמניות לנפגעי התעללות במשפחה; ואפילו חשבונות מזון, ביגוד ושירותים.

מאז 2008, הבנק האמריקאי העניק מענקים של 8 מיליון דולר ל-2,000 עובדים, אומר ג'סטין ווינדשיטל, סגן נשיא בכיר ומנהל התגמול הכולל בחברה, המונה 73,000 עובדים. רוב המענקים עבור הוצאות הלוויה ונסיעות היו בטווח של 4,000 עד 5,000 דולר, הוא אמר.

ה-EAF ממומן על ידי תרומות עובדים, אך החברה  משלימה את הסכום עד 500,000 דולר. הרעיון לקרן הגיע מעובדים שרצו למצוא דרך לעזור לעמיתים לעבודה שעברו תקופה קשה.

עובדים המבקשים סיוע כספי פונים לקבלת הכספים, וצד שלישי בוחן את הבקשות ומחליט אם להעניק את הכסף. כמות הכסף שהבנק האמריקאי יכול להעניק המשיכה לגדול ככל שה-EAF שלו גדל, אומר וינדשיטל.

תמיכה רגשית

ההחלטה מתי לחזור לעבודה לאחר אובדן היא מאוד אישית, אומר קסלר. 

"אבלים אמרו לי שמה שהכי הפריע להם זה שהם הרגישו שהם צריכים לחזור לעבודה בקרוב והם נשפטו על זה". - דיוויד קסלר, Grief.com

לעתים קרובות אנשים מניחים שלהופיע בעבודה כמה ימים לאחר מותו של אדם אהוב אומר שזה לא היה הפסד כל כך גדול, אבל זו לא מסקנה הוגנת להסיק. חלק מהאנשים מוצאים בעבודה הסחת דעת מבורכת מעוצמת האבל שלהם. במקרים אחרים, לעובדים נגרמו הוצאות הלוויה גדולות, ולכן הם צריכים לחזור מיד לעבודה כדי לשלם את החשבונות שלהם. עבור זוגות בעלי הכנסה כפולה, אובדן בן זוג יכול לבטל פתאום מחצית או יותר מההכנסה של המשפחה, אומר גרנט, מחבר שותף של אפשרות ב'. זו אחת הסיבות לכך ש- EAF כמו זה שמציע הבנק האמריקאי יכולים להיות כל כך מועילים, הוא אומר.

קחו בחשבון שכל עובד יתמודד עם אבל אחרת. "צריך להסתכל על התגובה האישית ולדעת שאף אחד לא יהיה זהה", אומר קסלר, שהוא גם מייסד Grief.com, אתר אינטרנט המספק מידע, משאבים ותמיכה לאנשים אבלים.

כשקסלר עובד עם לקוחות אבלים, הוא אומר, זו לא מדיניות משאבי אנוש שהם מתלוננים עליה; כך הגיבו המנהלים ועמיתיהם לעבודה כלפיהם כשניסו לחזור לעבודה.

למשל, כשג'פרס חזרה לעבודה לאחר שבן דודה מת, היא התקשתה להתמקד ולעתים קרובות הייתה בוכה באמצע היום. למרות שהבוס שלה ניסה להיות סבלני, הוא היה משמיע הערות חסרות רגישות כמו: "אני יודע שאת עוברת דברים, אבל אנחנו נמצאים בתקופת צמיחה ענקית ואנחנו צריכים שכולם יהיו מרוכזים ככל האפשר" ו"אני מבין זה היה אובדן, אבל אנחנו לא משלמים לך כדי לשבת ולא לעשות כלום."

בזמן שהייתה בחופשת האבל של שלושה ימים, ג'פרס היתה אמורה להגיב להודעות דואר אלקטרוני, והבוס שלה אפילו התקשר אליה במהלך ההלוויה כשהיא לא הגיבה לטקסטים שלו. בסופו של דבר, היא עזבה את עבודתה זמן קצר לאחר שחזרה לעבודה כי חשה חוסר כבוד מהבוס שלה. היא גם התרעמה על כך שאיש לא הציע להוריד קצת עבודה מהצלחת שלה בזמן שהיא עשתה מאמץ לחזור לאחריות הרגילה שלה.

לשם השוואה, בעלה של מרסיה נויס נפטר ב-1 בנובמבר 2013, יומה הראשון בעבודה חדשה ב-Datica, חברה במדיסון, ויסקונסין, המספקת פלטפורמת מחשוב ענן תואמת HIPAA לשירותי בריאות. במקום ללחוץ עליה להגיע לעבודה בהקדם האפשרי, הבוס שלה אמר לה לקחת את כל הזמן שהיא צריכה כדי להתאושש. באותו זמן, נויס ובעלה חיו בנפרד, היא גרה בטקסס והוא בג'ורג'יה. אז היה לה הרבה במה לטפל מבחינה לוגיסטית ורגשית לפני שהצליחה לחזור לתפקידה כמנהלת תקשורת.

למעשה, נויס לא חזרה לעבודה עד ינואר 2014. "את יודעת שאת עובדת בחברה נהדרת שאכפת לה מהאנשים שלה כשהם יכולים להתמודד עם דברים כאלה", היא אומרת. "אני חבה תודה גדולה מאוד לחברה, ולעולם לא אחפש יותר כסף או עבודה אצל מתחרה."

זה חיוני שעמיתים לעבודה, משאבי אנוש ומנהלים יכירו בכך שאובדן עצום התרחש בחייו של העובד, אומר קסלר. הוא מציע את הקווים המנחים הבאים להתמודדות עם עובד שאיבד אדם אהוב:

שאל את העובד, או עמית לעבודה המקורב לעובד, כיצד הוא היה רוצה שתתקשר עם הצוות כשהוא או היא יהיו מחוץ למשרד. אם האדם המתאבל לא רוצה לשתף הרבה, פשוט ציין, "לג'יין היה אובדן במשפחתה הקרובה והיא לא תהיה כאן בשבוע הבא."

·       היה מודע מתי מתקיימת ההלוויה והאם העובד נוסע כדי להגיע לשם. הימנע מיצירת קשר עם העובד בזמנים אלו, ובקש מהמנהל של האדם לעשות זאת.

·       הימנע מלומר לעובד שאתה יודע מה עובר עליו. אף אחד לא יודע מה זה כשבן זוג, ילד או הורה מתים בפתאומיות אלא אם כן הם עברו את זה בעצמם - וגם אז החוויה היא מאוד אישית ואינדיווידואלית. עם זאת, אם עדיין לא חווית מותו של בן משפחה קרוב ואתה רוצה להבין טוב יותר איך זה מרגיש, שאל עמיתים מהימנים שעברו את זה אם הם מוכנים לשתף את הסיפור שלהם כדי שתוכל להתייחס טוב יותר לעובדים אחרים.

·       שלח פרחים ואם ההלוויה היא מקומית, בקש שנציג אחד או שניים מהמשרד ישתתפו. במידת האפשר, תרמו לזכרו של האהוב לצדקה מומלצת. לכל הפחות, שכולם יחתמו על כרטיס השתתפות בצער.

·       עודד את העובד לעשות שימוש בתוכנית הסיוע לעובדים שלכם. 

אם העובד ילמד על המוות בזמן העבודה, הוא או היא יגיעו לעתים קרובות למשאבי אנוש עם החדשות - אז זכרו לצפות לבלתי צפוי. ואן קורן מציעה לשמור קלסר של משאבים בהישג יד. "אתה לא יכול לתת עצות", היא אומרת, "אבל אתה יכול לספק משאבים ליועצי אבל, בתי לוויות, עורכי דין ומס וחנויות פרחים".

סיכום דרך שינוי הפרדיגמה

גרנט אומר שכתיבת אפשרות ב' עם סנדברג שינתה את האופן שבו הוא תומך בעמיתים כשהם חווים מוות במשפחה. רוב האנשים פשוט אומרים, "אני מצטער על האובדן שלך" ושואלים אם יש משהו שהם יכולים לעשות כדי לעזור. אבל זה מטיל את הנטל על האדם שמתאבל לבקש סיוע. "זה הרבה יותר מועיל פשוט לעשות משהו", אומר גרנט. "תביאו ארוחה. הציעו לשמור על הילדים."

רוב האנשים מרגישים מבודדים אחרי שבן משפחה מת, גם אם הם ממשפחה גדולה, אומר מייסון. לעתים קרובות, אחרים רוצים לעזור אבל לא יודעים מה לעשות, אז הם לא עושים כלום - מה שגורם לאדם המתאבל להרגיש אפילו יותר לבד, היא אומרת. הציעו לכסח את הדשא, לאסוף אוכל במכולת, לטייל עם הכלב או לתכנן טיול עבור ילדיהם.

"לא הצלחתי להבין כשחברים לא שאלו אותי מה שלומי", כותבת סנדברג באפשרות ב'. "הרגשתי בלתי נראית, כאילו אני עומדת מולם אבל הם לא יכלו לראות אותי".

זכור כי השנה הראשונה היא בדרך כלל הקשה ביותר, שכן אנשים מנווטים דרך כל אבני הדרך, ימי השנה וימי ההולדת ללא יקירם בפעם הראשונה, אומר מייסון. סנדברג כותבת באפשרות ב' על "שנת הראשונות" העצובה שלה: "יום הולדתו הראשון של הבן שלי בלי אביו. יום הנישואין הראשון שלי ללא בן זוג. ויום נישואין חדש לא רצוי: יום השנה הראשון למותו של דייב".

ככל שמעסיק יכול להיות גמיש יותר בתקופה הקשה ביותר, כך הוא יקבל יותר נאמנות בטווח הארוך. "אם העובד היה איתך שנה או יותר, והם עובדים טובים", אומרת ואן קורן, "למה שתזרוק את זה ולא תעשה כל שביכולתך כדי לתמוך באדם הזה?"

מי אנחנו?

https://www.linkedin.com/company/oganim/

·        ההתמחות שלנו היא בליווי עובדים המתמודדים עם מוות, מחלות סופניות ואובדני הריון.

·        מיזם "עוגנים" לליווי עובד.ת, צוות ומנהל המתמודדים עם מחלה סופנית שלהם או של בן משפחה מדרגה ראשונה. ליווי צוות משאבי אנוש לקראת ולאחר מות עובד.ת, וליווי עובד.ת ומשפחה שחוו אובדן הריון ולידה שקטה.

·        אנחנו מייצרים שיח ישיר ואותנטי עם האדם תוך מתן כלים להמשך תיפקודו בתהליך ההתמודדות עם המוות/ משבר.

·        השיח מאפשר לקבוצה/לצוות לדבר ישירות על נושא המוות בסוף חיים ו/או סביב אובדני הריון, עוזר במניעת טראומטיזציה משנית ומאפשר המשך עבודה מיטבית.