Learn how to learn- Thachkim model

תקציר מודל תחכים/ ניר גולן

פיטר סנג'י טען כי "הארגונים שיצטיינו בעתיד יהיו הארגונים שיגלו כיצד למצות את המחויבות של האנשים ואת יכולתם ללמוד בכל הדרגים של הארגון." מודל תחכים נועד לעודד את הלמידה בארגון ולטפח אצל העובדים הכוונה עצמית בלמידה, תוך התמקדות בלמידת המנהלים בו.

עקרונות הארגון הלומד
פיטר סנג'י, מומחה נודע בתחום הניהול, טוען כי בעידן הנוכחי הצלחתו של ארגון לשרוד לאורך זמן במציאות משתנה, מותנית בהיותו "ארגון לומד". ארגון כזה, לדבריו, הוא "מקום שבו אנשים מגלים ללא הרף כיצד הם יכולים ליצור את המציאות שלהם, וכיצד יש בידם לשנותה". סנג'י מונה חמישה תחומים (דיסציפלינות) של למידה בארגון, אשר, לדבריו, כל אחד מהם חיוני ותרומתו להצלחת האחר מכרעת, ולכן קיומם המשותף הוא שמאפשר למידה משמעותית של הארגון. חמשת התחומים הם:

1.    מיומנות אישית

לדברי סנג'י זהו "התחום של הבהרת החזון האישי שלנו והעמקתו ללא הרף, של מיקוד האנרגיות שלנו, של פיתוח סבלנות ושל ראיית המציאות באובייקטיביות". סנג'י מייחס משמעות רבה לקשרים בין הלמידה האישית לבין הלמידה של הארגון ומדגיש כי "מחויבותו של הארגון ללמידה ויכולתו ללמוד אינם יכולים להיות גדולים יותר ממחויבותם ומיכולתם של אנשיו."

2.    מודלים מנטליים

אלו הם לדברי סנג'י "הנחות, הכללות, או אפילו תמונות או דימויים מוטמעים היטב, המשפיעים על הצורה שבה אנו מבינים את העולם וכיצד אנו פועלים". הוא מדגיש את חשיבותה של למידה ממוסדת לשינוי המודלים המנטליים המשותפים של הארגון ומציין שזו צריכה להתמקד בחשיפתם של המודלים הסמויים ובהעמדתם לביקורת קפדנית.

3.    יצירת חזון משותף

סנג'י מדגיש את ההבדל בין חזון משותף לחברי הארגון לבין חזון אישי של המנהל, לו מצייתים העובדים. הוא טוען כי "במקום שבו קיים חזון אמיתי (בניגוד ל"הכרזת הייעוד" הנפוצה כל כך), אנשים מצטיינים ולומדים, לא משום שאומרים להם, אלא מפני שהם רוצים בכך." יצירת חזון משותף, לטענתו, מטפחת מחויבות לטווח ארוך.

4.    למידה של הקבוצה

תחום הלמידה של הקבוצה תלוי לדברי סנג'י ביכולתם של חברי הקבוצה להניח הצידה את ההנחות שלהם ולפתוח בחשיבה משותפת אמיתית בתהליך של דיאלוג. חשיבה זו מפתחת, לטענתו, את היכולת להתבונן בתמונה הכללית החבויה מאחורי נקודות הראות האישיות של חברי הארגון. סנג'י מדגיש כי כאשר מתקיימת למידה אמיתית בקבוצה "לא זו בלבד שהיא מסוגלת להגיע לתוצאות מרשימות, אלא שגם חבריה מתפתחים במהירות גדולה יותר מכפי שהיו עשויים להתפתח בנסיבות אחרות ."

5.    חשיבה מערכתית

לדברי סנג'י "חשיבה מערכתית היא מסגרת מושגית, מצבור של ידע וכלים שפותח במשך חמישים השנים האחרונות במטרה להבהיר את הדפוסים השלמים ולסייע לנו לדעת כיצד לשנות אותם בתכליתיות". זאת בניגוד לחשיבה לינארית ולראיית חלקי המערכת כבדידים, תוך התעלמות מיחסי הגומלין ביניהם. סנגי' טוען כי בהיעדר חשיבה מערכתית קיימת נטייה לטפל בחלקים נפרדים של המערכת ולפיכך לא ייפלא כי הבעיות החמורות אינן באות על פתרונן. הוא רואה בחשיבה מערכתית את התחום החשוב ביותר בארגון הלומד ולכן אף קרא לספרו התחום החמישי  The Fifth Discipline.

המשגה שונה במעט של עקרונות הארגון הלומד מציג טובין Tobin המציין את חמשת העקרונות הבאים:

1.    כל אחד ואחת מחברי הארגון הם לומדים פעילים (באמצעות תכניות לימוד פורמליות או בלתי פורמליות.)

2.    חברי הארגון לומדים זה מזה (באמצעות תצפית בעמית, דיונים וכדומה).

3.    למידה מאפשרת שינוי.

4.    למידה הינה תהליך מתמשך. לפיכך, למידה במסגרת מובנית או בלתי מובנית צריכה להיות חלק מהווי החיים בארגון.

5.    למידה הינה השקעה (בעתיד הארגון) ולא הוצאה.

שגרת למידת תחכים נועדה למניעת "תקלה" חוזרת, או שיחזור הצלחות.

למודל 4 שלבים:

1.          זיהוי הפער/ הצלחה

2.          בחינה ראשונית: תשתית/ תהליך/ אנשים

3.          פתרון לטווח קצר

4.          פתרון לטווח ארוך (מניעה/ שחזור)

 

5.          תהליך בחינה ראשוני: אנשים/ציוד/תהליך/משאבים/מדידה (M5)

a.     Manpower– כוח אדם –המעורבים בתהליך

b.     Machines– מכונות - ציוד, מחשבים, כלים וכו'

c.     Methods–שיטות–תהליך, מתודולוגיה, מדיניות

d.     Materials– חומרים – "חומרי הגלם", המשאבים

e.     Measurement– מדידה – נתונים המשמשים להערכת איכות התהליך

·             תיקון התקלה לפי 3 סוגי לקחים:

לקח ספציפי- נותן מענה ופתרון לבעיה הספציפית. מטרתו לתקן בלבד את התקלה או לפתור בלבד את הבעיה. הפתרון הוא נקודתי, לטווח הקצר ולמקרה הספציפי. החשיבה היא ליניארית: אם-אז. 

לקח מצבי- משליך את המסקנה למצבים נוספים. מטרתו למנוע את התקלה או למנוע את הישנותה של הבעיה. נדרשת הבנה מעמיקה יותר של סיבת השורש. הניתוח עולה מדרגה ומתייחס למקטעים דומים בשלבים אחרים בתהליך או בתהליכים דומים. ניסיון למצוא מצבים מקבילים בעלי דמיון או מכנה משותף ולהשליך עליהם את המסקנה הספציפית.

לקח עקרוני- מייצר פתרון מערכתי עקרוני. מתייחס לסיבת השורש בראיה תהליכית או מערכתית ודורש חשיבה שאינה סדרתית אלא אינטגרטיבית. החשיבה מחברת ומאחדת ומתעסקת בעיקר בשאלת ה"מדוע". החשיבה יותר אינטגרטיבית אסוציאטיבית ולכן יש סיכוי גדול יותר שתוצריה יהיו חדשניים ויצירתיים יותר. חשיבה זו מייצרת ערכים, עקרונות ונובעת או משפיעה על חזון.

 

ארגון לומד הוא ארגון המהווה "מקום שבו אנשים מגלים ללא הרף כיצד הם יכולים ליצור את המציאות שלהם, וכיצד יש בידם לשנותה".